הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות

ניתוח: האנטישמיות האמריקנית צומחת ממקורות חדשים ומפתיעים

Share on print
Share on whatsapp
Share on email
Share on twitter
Share on facebook

האם אמריקה חווה את האנטישמיות הגוברת באירופה? שאלה זו עמדה בבסיס הדיון בכנס שנערך בתחילת החודש על ידי המרכז לחקר הדתות של מכון הדסון.

מאת ללה גילברט

בעשור האחרון מתפרסמים יותר ויותר דיווחים על האנטישמיות הגואה באירופה. ונדליזם, אלימות ורדיפות של יהודים נפוצים במדינות רבות באירופה, בה לכל אחת מהן יש מדיניות והיסטוריה לאומית שונה במיוחד לגבי הנאציזם במאה ה -20 והשואה.

אבל מה חושבים האמריקנים? האם אמריקה חווה אנטישמיות זהה לזאת הגוברת באירופה? שאלה זו עמה במרכז הדיון בכנס של המרכז לחופש הדת של מכון הדסן שהתקיים בתחילת החודש, ובו נאמו מומחים לאנטישמיות באירופה ופורסמו תוצרות הסקר שנערך במאי 2019 בארה"ב.

הסקר מצא לדוגמא שבמקום שהאנטישמיות תתמתן, רוב האמריקנים חושבים שהאנטישמיות גוברת בארה"ב (ורואים בה בעיה בחברה). אבל 20% לא מאמינים ש -6 מיליון יהודים נרצחו בשואה, ומשיבים אלה הם לרוב צעירים.

"אמריקה ניצבת בפני עלייה מזעזעת באנטישמיות, ובנוסף למקורות מסורתיים בימין הקיצוני, הפעם היא כוללת פרוגרסיבים שמאלנים ואיסלאמיסטים", מסר מכון הדסון בהודעה לעיתונות על האירוע.

דוברים רבים התמקדו בעלייה של האנטישמיות באירופה.

Lela Gilbert Adjunct Fellow, Center for Religious Freedom
Lela Gilbert Adjunct Fellow, Center for Religious Freedom

היהודים המתגוררים כיום בבריטניה הפכו לסיכון ביטחוני מס' 1 באירופה, על פי מיטשל סילבר, ששימש בעבר כמנהל המודיעין של משטרת ניו יורק. הוא ממשיך להיות מעורב בצורה פעילה בפרויקטים שמטרתם להגן בצורה יעילה יותר על הקהילות היהודיות באירופה.

המקור למצב זה קשור בחלקו הגדול למדיניות הרעילה של מנהיג מפלגת הלייבור, ג'רמי קורבין, ש"זיהם את מפלגת הלייבור בקיצוניות", אמר זילבר.

זילבר ודוברים אחרים העלו נקודה חשובה נוספת  והיא, שבכל רחבי אירופה, האנטישמיות משתווה לאנטי ישראליות. אף כי אנשים או קבוצות שונים עשויים לטעון כי הם אינם שונאים יהודים, אלא מתעבים את ישראל, העובדה היא שהאנטישמיות האירופית מייצגת התנגדות נוקבת למדיניות ישראל, ובמקרים רבים יותר, לעצם קיומה.

עם זאת, באופן לא מפתיע, תנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS) פעילה ביותר נגד ישראל. השפעתה, במיוחד במכללות ובאוניברסיטאות בבריטניה, היא איתנה.

בינתיים, ובהקשר ישיר לנקודת הדיון הרחבה יותר, התרחשו בבריטניה כ -1,600 פיגועים נגד יהודים בשנת 2018 בלבד.

אלן קאר, השליח המיוחד של מחלקת המדינה של ארצות הברית לפיקוח על המאבק באנטישמיות, דיבר ברהיטות על הרעיון המוטעה למדי שיש אנטישמיות "חדשה". הוא הניד בראשו. "זה בדיוק אותו הדבר הישן", הסביר.

האשמות עתיקות כנגד יהודים, כגון "עלילת הדם" הידועה לשמצה, נארזות לאחרונה באריזות חדשות בצורות מעוותות כמו "ישראלים הם רוצחי ילדים" ו"יהודים הדביקו ילדים פלסטינים בנגיף האיידס".

קאר המשיך והדגיש את ההשמצות הישנות האחרות, הממוחזורת כיום בצורות חדשות, כולל תיאורים מעליבים ולא מדויקים של היהדות, האשמת היהודים ומאמצים לבידוד כלכלי של יהודים, כגון כוונות תנועת ה- BDS כלפי ישראל.

הוא הוסיף כי הביקורת "כנגד הלאומניות" על היחס הפטריוטי והחגיגי של הישראלים כלפי ארצם, אינה אלא צורה אחרת של אנטישמיות. אף פעם לא השמיעו תלונות כאלה כלפי הלאומיות הצרפתית או הערבית או הסינית.

מרק וויצמן, הסופר שכתב את אחד הספרים הנמכרים ביותר בנושא, "שנאה: הגאות של האנטישמיות בצרפת (ומה המשמעות עבורינו),  קבע את תחילתו של המתח האנטישמי של ימינו בצרפת, בשנות התשעים, כאשר עשרות טרוריסטים אלג'ירים עברו לצרפת והחלו להכפיל את שורותיהם באופן אקספוננציאלי. זה קרה מיד לאחר הקיפאון ב"תהליך השלום" של ישראל בשנת 2000  והאינתיפאדה השנייה הקטלנית בישראל.

הרצח הראשון שדווח כנגד יהודי צרפת התרחש בתחילת שנות האלפיים, ולאחר מכן חלה בכל שנה עלייה באלימות האנטישמית.

העלייה הגיעה לשיאה בסוף 2015, כאשר בלילה נורא אחד, ב-13 בנובמבר, בוצעו ברחבי פריז התקפות הטרור הקטלניות ביותר במאה ה -21. במהלך הטבח באולם הקונצרטים באטקלן נרצחו 90 קורבנות, יחד עם כ -40 נוספים בירי מתואם בבתי קפה ומסעדות; יותר מ -400 נפצעו. המדינה האסלאמית נטלה על עצמה את האחריות.

התוקפים חשבו כי הבאטקלאן שייך ליהודים. למעשה, הוא נמכר על ידי הבעלים היהודיים שלו ימים ספורים לפני ההתקפה המבעיתה.

משרדיה של סימון רודן-בנזקן, המשמשת כמנהלת הוועד היהודי האמריקני (AJC) באירופה, נמצאים בפריז. היא ציטטה מספרים מזעזעים: 1 עד 3 מעשי אלימות נגד יהודים מתרחשים מדי יום בצרפת ובגרמניה; 1 מתוך 5 יהודים הותקפו באופן אישי בדרך כלשהי; בשנת 2018 היו 1,799 התקפות נגד יהודים.

רודן-בנזקן ביקשה מהקהל להפעיל לחץ על רשויות ארה"ב על מנת שאלה יתמקדו באנטישמיות, ויתמודדו עימה בכל צורה שהיא. כמו שאר הדוברים, היא הסבירה כי שלושת שורשי האנטישמיות באירופה הם הימין הקיצוני (כולל עליונות לבנה), השמאל הקיצוני (קורבין בבריטניה) ומוסלמים קיצוניים.

"אל תמצאו תירוצים למבצעי ההתקפות" 

"תקשיבו לקורבנות ואל תמצאו תירוצים לבמצעים. תבנו קואליציות ושימו לב לנאומי השנאה, סיכמה רודן- בנזקן, בפניה נלהבת לאמריקה, "ותלמדו ממה שקורה באירופה!"

מה שמחזיר אותנו לשאלה הראשונה של וועידת הדסון: "האם אמריקה חווה את האנטישמיות שגוברת באירופה?" תשובה מעניינת לשאלה חשובה זו באה מסקר שנערך על ידי מקלבלין ושות'.

למרבה המזל ולמרות כמה ראיות בלתי נמנעות שבעזרתן ניתן לטעון את ההיפך – כולל ההתקפה הגרועה ביותר בהיסטוריה על בית כנסת בארה"ב – התשובות החיוביות של הסקר מציעות חדשות טובות ליהדות ארה"ב.

להלן כמה ממצאים עיקריים של מקלבלין (תודות למכון הדסון):

  • בניגוד לחששות שהאנטישמיות הפכה לדבר מקובל בארה"ב, רוב האנשים ענו כי הם מכירים את האנטישמיות ומאמינים שהיא הולכת ופוחתת. בשאלה פתוחה, 62% מהמשתתפים תיארו את האנטישמיות כשנאה ליהודים או כקנאות.
  • חוסר סובלנות דתית נתפסת כגורם מוביל לאנטישמיות (25%), ובעקבותיה הקיצוניות המוסלמית (19%).
  • ניסיונות בקמפוסים של האוניברסיטאות להשתיק דוברים פרו ישראלים נתפסים על ידי רוב (54%) המצביעים בוטנציאליים, כאנטישמיים.
  • תנועת החרם (BDS) נתפסת כאנטישמית על ידי רוב הנשאלים ביחס של 3 ל -1. מספר רב של משיבים סבורים שארה"ב צריכה להתנגד למסעות פרסום של BDS.
  • לא ניתן לכנות את הביקורת על דיעותיה נגד ישראל של חברת הקונגרס אילהן עומאר, כאיסלאמופובית. יש לציין כי ל- 63% מהמשיבים, ו -40% מהמצביעים  יש דעה שלילית על חברת הקונגרס עומאר, ואילו ל- 21% יש דעה חיובית.
  • המפלגה הדמוקרטית לא עושה מספיק כדי להילחם באנטישמיות במפלגה שלה, ענו המשיבים ביחס של 2 ל -1 (48% לעומת 22%).
  • רוב מוצק (57%) מהנשאלים רוצים שישראל תהיה בעלת הברית הקרובה ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון.
  • רוב מכריע (80%) סבורים כי בשואה הושמדו שישה מיליון יהודים. מבין המשיבים מתחת לגיל 40 היו 31% שלא האמינו שהשואה אכן התרחשה. על פי יחס של 2 ל -1, יש למשיבים דעה חיובית על ישראל. רוב סבור שתמיכת ארה"ב בישראל "נכונה" או "פחותה מדי". 

הסקר של מקלבלין נערך בחודש מאי בקרב 1,000 מצביעים אקראיים, רשומים שעתידים לבחור בבחירות 2020. מאמר זה פורסם לראשונה על ידי Religion Unplugged.

Lela Gilbert is an award-winning writer who has authored or co-authored more than sixty books. A Christian who resided in Israel for ten years, her critically acclaimed book Saturday People, Sunday People: Israel through the Eyes of a Christian Sojourner (Encounter Books, 2012) although authored by a Christian, was listed as one of the 20 best non-fiction Jewish books of 2012 by J.G. Myers in Jewish Ideas Daily.