הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות

אנטישמיות בבית הספר: "תמונת מצב" בכל שטחה של הרפובליקה הפדראלית של גרמניה

Share on print
Share on whatsapp
Share on email
Share on twitter
Share on facebook

מחקר מדעי קובע כי קיימת מוּדעות זעומה לבעיה ומחויבות מועטה ביותר למאבק באנטישמיות בקֶרב בעלי תפקידים ("שחקנים") בבתי ספר ובמדינות המחוז של גרמניה.

פרופסור ד"ר סמואל זָלצבוֹרן (Samuel Salzborn) מהמרכז לחֵקר האנטישמיות (ZfA) של האוניברסיטה הטכנית בברלין וד"ר אלכסנדרה קוּט מהמכון למדעי המדינה באוניברסיטת יוּסטוּס ליבּיג בגיסֶן הציגו "תמונת מצב", תוך ביצוע ההערכה ההשוואתית הראשונה בכל רחבי הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, בתחום הנושא "אנטישמיות בבית הספר". ביוצאם מתקריות אנטישמיות בבתי ספר גרמנים בחודשים שחלפו, מסוכם ומרוכז בחווַת הדעת מצב הידע העדכני,  ובזאת מצביעים על אתגרים עבור המחקר והפוליטיקה.

המחקר, אשר הוגשה עכשיו על ידי פרופסור ד"ר סמואל זלצבורן וד"ר אלכסנדר קוט, מקיף ומתעד את התחום "אנטישמיות בבית הספר", לאחר ניפוי שיטתי של הידיעות הזמינות עד עתה ממחקרים אחרים וכן מהספרות המקצועית. הוא מראה, באלֶה מקומות חייבים ליישם אלו ידיעות מתוך המחקר אודות האנטישמיות וחינוך פוליטי, אם רוצים לפעול נגד האנטישמיות בבתי ספר, תוך לקיחתן בחשבון של  כיתות שונות על פני רצף הלימודים וכן סוגים שונים של בתי ספר. דבר אחד נעשה ברור: ניתן להבטיח התערבות בית-סִפרית מוצלחת נגד האנטישמיות רק באמצעות שילוב של הסברה, מניעה, התערבות ודיכוי.

התמודדות ישירה, המבוססת על עובדות, עם תחומי נושאים כגון אנטישמיות, נאציזם ומדינית ישראל, כמו גם עם הדת, התרבות וההיסטוריה היהודית במקצועות הנלמדים בבתי הספר במסגרת מדעי הרוח והחברה, אכן מתבקשת, והיא כבר מתוכננת בהרבה תוכניות לימודים. אבל רלוונטית כאן גם העלאתו העקיפה של הנושא, אשר באמצעותה ניתן היה לשלול מפעולות אנטישמיות את היסודות הקוגניטיביים והרגשיים. משמע הדבר, שהנחלתן  של חשיבה אבסטרקטית ושל תחושה/הזדהות קונקרטית במסגרת הוראת האומנויות, הספורט ומדעי הטבע, עשויה לתרום באופן מכריע, דווקא בקֶרב תלמידים צעירים, למניעת האנטישמיות.

לצד ההכשרה האוניברסיטאית והאתגרים עבור הנהלות בתי ספר ורשויות הפיקוח על בתי הספר, מוצגות בחוות הדעת תובנות גם לגבי הצעדים שננקטו עד עתה ואלה המתוכננים על ידי מדינות המחוז הספציפיות בגרמניה. משרדי התרבות של מדינות המחוז, וכן ועידת שרי התרבות (KMK), אומנם כבר הכירו בבעיה באופן עקרוני, אולם על פי חוות הדעת עדיין ניתן להרחיב ולפתֵח במידה ניכרת את ההכרה הזאת לכלל צעדים קונקרטיים ושינויים מבניים.

העֲמדות של משרדי התרבות, אשר לגביהם הם הציגו שאלות בירור, התגלו כמאוד שונות זו מזו", כך לדברי חוקר האנטישמיות סמואל זלצבורן. בעוד שלמשל מדינת המחוז ריינלָנד-פְּפָאלץ מכַוונת  את ההתמקדות שלה כמעט באופן בלעדי להיצע פעילויות מחוץ ולבית הספר שהינן וולונטאריות, כמו למשל נסיעות לאתרי זיכרון, כאשר שם לא קיים הליך דיווח בנוגע לתקריות אנטישמיות, הרי שלרשותה של ברלין עומדת מערכת גביית נתונים ודיווח, שהינה מדויקת מבחינה סטטיסטית, וגם יש לה אנשי קשר קונקרטיים בעניין אצל הרשויות. על מנת שלא להצֵר ולצמצם את הנושא יהדות לנאציזם בלבד, מעוגן בתוכנית לימודי המסגרת בברלין ובבּרָנדֶנבורג לכיתות ז' ו- ח', למשל במקצוע היסטוריה, מוֹדוּל מתמשך ("תוכנית אורך") הנקרא "יהודים, נוצרים ומוסלמים". ואילו מדינות המחוז בוואריה והמבורג לא מסרו כל מידע על צעדים, הננקטים במסגרת המאבק הבית-ספרי באנטישמיות.

על פי  חוות הדעת, לא ניתן לפתור בעיה של תקריות אנטישמיות אך ורק באמצעות צעדים פדגוגיים. יתר על כן, יש לקבוע שקיימות מגמות מפוקפקות ומסוכנות בתחום הפדגוגי: מצד אחד, כאשר אוריינטציה המכֻוונת להקניית מיומנויות מוצבת, מבחינת סדר הקדימויות, לפני לימוד עובדות, ומאידך, כאשר מתוך פרספקטיבה רב-גונית, המובנת באופן  לא נכון, האנטישמיות מתקבלת בסובלנות – כך קובעת חוות הדעת. דווקא בהתייחס למשרדי התרבות של מדינות המחוז בגרמניה, קיים בתחום הפוליטי המבני צורך קונקרטי בפעולה, אם לא רוצים תמיד רק להגיב על תקריות אנטישמיות, אלא כבר למנוע אותן מראש, וכן לאפשר לתלמידים, למורים ולהנהלות בתי ספר, לצמצם את היקף האנטישמיות בבתי ספר לטווח ארוך ובאופן מתמשך.

פרט לכך, לב הבעיה  נותרו ספרי הלימוד, אשר לעיתים קרובות לא עומדים בדרישות, ומפגרים ביחס למסגרת של הקווים המנחים ותוכניות הלימודים, ומקצרים בנושאים אלה באופן חמור. יש לחשוב מחדש על היעדרם של הליכי רישוי ואישור עבור ספרי לימודי בהרבה מדינות מחוז בגרמניה, שכן על פי הטענה להנהלות בתי ספר, לוועידות המוסמכות לגבי מקצועות לימוד ולעיתים קרובות גם למחברי ספרי הלימוד, אין בפועל הכשירות והמיומנות בתחומי האנטישמיות, היהדות וישראל, הנדרשות על מנת להבטיח איכות מתאימה של חומרי הוראה, כך לדברי פרופסור זלצבורג וד"ר קוט.