הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות

מיצג לכבודה של הצלמת Gerda Taro הושחת תוך שימוש בצבע זפת

Share on print
Share on whatsapp
Share on email
Share on twitter
Share on facebook

לייפציג – מיצג לכבודה של
הצלמת היהודייה Gerda Taro, המורכב מתצוגה של 21
לוחיות ברחוב 18 באוקטובר בלייפציג נצבע ונמרח על ידי אלמונים בצבע שחור של זפת. המיצג
היה אחד מהפרויקטים של הפסטיבל השביעי לצילום f/stop הממוקמים באתר האירוע עצמו (in situ)

 

האוצרים של הפסטיבל,Anne
König  ו- Jan Wenzel, רצו להעלות במרחב הציבורי, באמצעות תצוגה זאת את זכרה
של הצלמת היהודייה Gerda Taro, אשר ברחה ב- 1933 –  אז היא נקראה עדיין Gerta
Pohorylle – מלייפציג לפריז, שם היא התוודעה בספטמבר 1934
לצלם ההונגרי הצעיר André Friedmann. שני הפליטים המציאו את
עצמם מחדש בגלות. הם נתנו לעצמם שמות חדשים: הוא קרא לעצמו Robert
Capa, והיא – Gerda
Taro. ב- 1936 הם נסעו לספרד יחדיו
כצלמים, על מנת לתעד את זוועת מלחמת האזרחים הספרדית. שניהם חוללו מהפיכה בתמונה של
המלחמה והמנוסה. התצלומים שלהם הודפסו בהרבה אלבומי איורים בינלאומיים, ועוד היום
הם נחשבים למבשרים הקדומים של צילומי המלחמה המודרניים. ב- 26 ביולי 1937 איבדה Gerda Taro את חייה עקב תאונה טראגית: על מנת להימלט מאזור
הקרבות סמוך לווילָנוּאֶבָה דֶה לָה קָניָאדָה, סמוך למדריד, אשר הופצץ על ידי
הלגיון הגרמני קוֹנדוֹר, היא קפצה היישר לדוושות של משאית חולפת, אשר פגעה
במכוניתה ודרסה אותה.

 

Gerda Taro הייתה הכתבת הראשונה המדווחת בצורת תמונות, אשר מתה במלחמה.
כיום היא מוּכרת יותר בניו יורק, פריס או מדריד מאשר  בעיר, אשר מימנה היא פילסה את דרכה ויצאה
לגָלות. כוונתו של המִתקן הייתה גם לפרסם את פועלה בלייפציג. העבודה זכתה להד חזק,
ועל כן ניתן היה להציג אותה גם מעֵבר לפרק הזמן שבמהלכו התקיים
הפסטיבל.