LOADING

Type to search

דו״חות שנתיים ישראל

הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות – הערכה שנתית 2011 – תמונת מצב ומגמות

Share
מקור: CFCA

בשנת 2011 נשמר הרף הגבוה של האירועים האנטישמיים המדווחים, כולל  האירועים האלימים. זאת, גם בהיעדר אירוע המשמש כ”טריגר” בסכסוך בין ישראל לשכנותיה/פלסטינים. בעוד שהאנטישמיות מצד גורמים מוסלמים נותרה ברמתה ובמאפייניה המוכרים והגבוהים מהשנתיים האחרונות, חלה השנה עלייה ברמת האנטישמיות ובהיקפה מצד גורמי ימין קיצוני. מוערך כי אחד הגורמים המשפיעים על עליה זו הינו המשבר הכלכלי העולמי שהחריף בשנת 2011. 

כבעבר, המדינות המובילות בשיעור הגבוה ביותר של תקריות אנטישמיות בכלל והאלימות בפרט, הינן מדינות בהן מצויות הקהילות היהודיות הגדולות ביותר: ארה”ב, צרפת ובריטניה. לצידן, ניתן למצוא מדינות נוספות במערב אירופה, ביניהן הולנד ובלגיה בהן האתגר לקהילות היהודיות לחיות את חייהן הולך וגובר.

נמשכת מגמת ההתחזקות של הימין הקיצוני באירופה. הדבר מוצא ביטויו בהתפשטות רגשות לאומניים, בעיקר בקרב הצעירים המתנגדים לתופעת ההגירה. ניכרת עלייה ברמת האלימות בעיקר נגד זרים, אך גם נגד יהודים.  המשבר הכלכלי הפוקד את העולם משמש אף הוא כגורם מזין ומדרבן לפעילות אנטישמית המסמנת את היהודים כאחראים למצב המידרדר. מדינות בולטות בהן עלו רמת האירועים ומספרם מצד גורמי ימין בשנת 2011: ארה”ב, גרמניה, רוסיה, פולין, אוקראינה. 

בשנת 2011 נמשכה ואף התחזקה מתקפת הדה-לגיטימציה של ישראל במעורבות גורמים מוסלמים, פלסטינים, שמאל קיצוני ובמקומות מסוימים גם ארגוני ימין קיצוני. השנה התגברה פעילות ה-BDS  ( (Boycott, Divestment & Sanctionsברחבי העולם. זו באה לידי ביטוי בהפגנות ובקריאות להטלת חרם כלכלי-מסחרי ואקדמי על חברות ומוסדות ישראלים, והיא משקפת אווירה ציבורית אנטי-ישראלית שהתעצמה בשנת 2011. עם זאת, השנה בלט כשלון מארגני ה-BDS ברחבי העולם ליצור חזית רחבה של תומכים למינוף אירועים “אסטרטגיים” (כמו המשטים והמטסים) במטרה להדק החרם והסנקציות על ישראל. בשל כך, עיקר התמקדותם של מנהיגי ה-BDS כוונה כנגד חנויות המוכרות מוצרים מתוצרת ישראל. פעולות הדה-לגיטימציה של ישראל מגבירות את ה”הבנה” לפגיעה ביהודים וחושפות את הקהילות היהודיות בעולם, יותר מבעבר, לאלימות ולטרור.

איראן ממשיכה לראות באנטישמיות כלי אסטרטגי לערעור מעמדה של ישראל והיא פועלת בשני מישורים מרכזיים: הראשון – הפן ההצהרתי הכולל התבטאויות ארסיות נגד ישראל, והשני – בשטח, פעולה לחיזוק מעגלי השפעתה שלה באמצעות הכוונת ועידוד גורמים שונים (מוסלמים, גורמי ימין קיצוני ושמאל קיצוני), לצורך חילול פעילות אנטי-ישראלית ואנטישמית. פעילות זו מתקיימת במיוחד באמל”ט, וגם  באירופה.

“האביב הערבי” שימש כזרז להגברת גילויי האנטישמיות וחשף גם את השנאה הבסיסית של הציבור הערבי במדינות אלה כלפי היהודים. בפועל, לאחר נפילת משטרו של בן עלי בתוניסיה, חוותה הקהילה היהודית למשך זמן קצר סדרה של תקריות אנטישמיות, אך יש להדגיש כי התקריות זכו גם לגינויים לאחר התייצבות השלטון במקום, הסדר הכללי ועמו הביטחון לקהילה היהודית הושב על כנו.

בשל הקשר הישיר והמוכח בין רמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבין רמת האנטישמיות, סביר להניח כי בתרחישי הסלמה במזה”ת צפויה החרפה בחומרת (דרגת אלימות) התקריות האנטישמיות ובהיקפן.