LOADING

Type to search

גרמניה סטטיסטיקה ומגמות

דו”ח הפרלמנט הגרמני: אנטישמיות בגרמניה / גילויים, תנאים, פעולות מנע – בלעדי לאתר הפורום: תרגום מלא של הדו”ח לעברית

Share
מקור: URL

דוח שנערך למען הבונדסטאג בברלין מעלה כי לרגשות אנטי-יהודיים בקרב אזרחי גרמניה יש שורשים עמוקים – ומשמעותיים. לפי ועדה מיוחדת שחקרה את הנושא “יש הסכמה חברתית רחבה יותר בפעולות יומיומיות נגד היהודים”

 

לדו”ח – מתורגם לעברית

 

לדו”ח בגרמנית


“לרגשות אנטי-יהודיים יש שורשים עמוקים ומשמעותיים בחברה הגרמנית” – כך קובע דוח רשמי שנערך עבור הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג.

 

מדובר במסקנות של ועדה המורכבת מסוציולוגים, בכירים במשטרה, אנתרופולוגים ופסיכולוגים חברתיים, אשר מונתה על ידי הפרלמנט הגרמני עוד בשנת 2009 ותפקידה “לדווח לממשל הגרמני על הגזענות במדינה בכלל ועל גילויי אנטישמיות בפרט”.

 

הממצאים של הדוח יוגשו בימים הקרובים לפרלמנט, אולם פרק המסקנות נחשף כבר בכלי התקשורת, ובו נכתב כי 20% מהחברה הגרמנית מחזיקים בעמדות אנטישמיות. לפי הדוח, מקור העמדות האלו טמון ב”דעות קדומות נפוצות ובעלות שורשים עמוקים בחברה, המבוססות על בורות באשר ליהודים וליהדות”.

 

על פי דוח הוועדה, לאינטרנט יש תפקיד מכריע בהפצת הכחשת השואה. תנועות ימניות-קיצוניות וארגוני איסלאם קיצוני, שעמדותיהם תומכות במידה רבה בשנאת יהודים, נחשפים להמונים באמצעות הרשת. בדוח נכתב כי בחברה הגרמנית “יש הסכמה חברתית רחבה יותר לפעולות יום-יומיות נגד היהודים”.


לא רק בגרמניה – בכל רחבי אירופה

על פי הדוח, הבעיה לא בלעדית לגרמניה. החוקרים מצאו גילויי אנטישמיות רבים גם בחברה שמתגוררת מעבר לגבול: בהונגריה, פולין, ואפילו בפורטוגל הרחוקה.

 

נציגים מהקהילה היהודית בגרמניה אמרו לאחר הפרסומים כי “אנחנו צריכים דרכים חדשות להתמודד עם העבר. זה הכרחי עבור הפוליטיקאים ומערכת החינוך בגרמניה כדי ללמוד איך מתייחסים לעבר הנאצי של המדינה”. בקהילה היהודית טוענים שקריאות גזעניות בכלל וקריאות נגד יהודים בפרט במהלך משחקי כדורגל – הם עניין שבשגרה.

 

לפני 1989 היו בגרמניה פחות מ-30 אלף יהודים. אחרי נפילת חומת ברלין, מספר היהודים במדינה עלה במהירות למאות אלפים, רובם היגרו ממדינות הגוש הסובייטי שנפל. כיום חיים בגרמניה כ-250 אלף יהודים, זאת לעומת יותר מ-4 מיליון מוסלמים, רובם הגדול טורקים.


להלן רשימת חברי וועדת המומחים (בסדר אלפביתי):

 

  • אייקן דמירל (Aycan Demirel), בעל תואר בפובליציסטיקה, פוליטיקה והיסטוריה, שותף בהקמה ומנהל יוזמת קרויצברג כנגד אנטישמיות, ברלין,

 

  • ד”ר אולף פארשיד (Dr. Olaf Farschid), בעל תואר במדעי האיסלאם, מדעי המדינה פובליציסטיקה וכלכלה; חוקר בתחום האיסלאם ורפרנט בהנהלת הסנאט לענייני פנים, ברלין,

 

  • אלקה גריגלבסקי (Elke Gryglewski), בעלת תואר במדעי המדינה ולימודי אמריקה הלטינית, עמיתה במחלקת ההוראה של מוזיאון ועידת ואנזה, ברלין,

 

  • פרופ’ ד”ר יוהנס הייל (Prof. Dr. Johannes Heil), בעל תואר בהיסטוריה של ימי הביניים והעת הנוכחית, היסטוריית האומנות ופילוסופיית הדת ובלימודי היהדות, מנהל בית הספר הגבוה ללימודי יהדות, היידלברג,

 

  • פרופ’ ד”ר פטר לונגריך (Prof. Dr. Peter Longerich), היסטוריון, אוניברסיטת לונדון, המרכז להיסטוריית המאה העשרים והשואה,

 

  • פרופ’ ד”ר ארמין פפאל-טראוגבר (Prof. Dr. Armin Pfahl-Traughber), סוציולוג וחוקר במדעי המדינה בבית הספר הגבוה של ברול (Brühl), וכן

 

  • ד”ר מרטין סלם (Dr. Martin Salm), בעל תואר בהיסטוריית של התקופה הפרה-קולומביאנית, אתנולוגיה ולימודי כלכלה, יו”ר הקרן “זיכרון, אחריות ועתיד” (EVZ), ברלין (פרש מסיבות בריאותיות בסוף 2010).

 

  • פרופ’ ד”ר יוליוס ה. שופס (Prof. Dr. Julius H. Schoeps), בעל תואר בהיסטוריה, היסטוריית המחשבה, מדעי הפוליטיקה והתיאטרון, פרופסור להיסטוריה חדשה ומנהל מרכז מוזס מנדלסון ללימודי אירופה ויהדות באוניברסיטת פוטסדם,

 

  • ד”ר ווהיד וודט-האג (Dr. Wahied Wahdat-Hagh), בעל תואר במדעי הפוליטיקה וסוציולוג, חוקר בכיר ב”קרן האירופאית לדמוקרטיה” בבריסל,

 

  • ד”ר ז’לואן ווצל (Dr. Juliane Wetzel), היסטוריונית, עובדת כחוקרת מדעית במרכז לחקר האנטישמיות, TU ברלין.