LOADING

Type to search

מאמרים

שנאת יהודים הקשורה לשואה

Share
מקור: jpost

מאת מנפרד גרסטנפלד

סוגים חדשים של אנטישמיות הקשורים לשואה התפתחו בעשורים האחרונים. אחד המפורסמים ביותר הוא הכחשת השואה. הגרוע והנפוץ עוד יותר הוא היפוך השואה: ישראל והיהודים מתוארים כאנשים המתנהגים כנאצים. מחקרים גילו כי יותר מ -40% מהאירופאים מאמינים בכך. בנוסף, ישנם ניאו נאצים שרוצים כי מדיניות ההשמדה של גרמניה תושלם. ביטוי אופייני לכך הוא שיש לסיים את עבודתו של היטלר. אנו מוצאים תומכים גם בעולם המוסלמי.

הרבה פחות ידוע הוא ביטוי השנאה שנקרא “אנטישמיות משנית”. ביטוי זה נקבע על ידי הפילוסוף תיאודור אדורנו ועמיתו של פיטר שנבך בבית הספר בפרנקפורט בתחילת שנות השישים. הדינמיקה של מנגנוני האשמה וההגנה הגרמניים של חלק מתושביה נחקרה במחקרים שלהם.

לארס רנסמן, המלמד כיום באוניברסיטת כרונינגן בהולנד, הסביר את האנטישמיות המשנית כמקור חדש של טינה כלפי יהודים. הוא אמר כי המניע הוא רצונם של גרמנים רבים לדכא את השואה ואת האשמה מהזיכרון הקולקטיבי של אומה נגועה. אי לכך היהודים מואשמים באופן קולקטיבי מעצם קיומם בכך שהם מזכירים לגרמנים את פשעיהם, אשמתם ואחריותם.

שני פסיכולוגים ציינו זאת בתמציתיות. הפסיכיאטר הישראלי, צבי רקס, אמר כי “גרמניה לעולם לא תסלח ליהודים על אושוויץ”. עוד אמר ד”ר נתן דורסט, פסיכולוג ישראלי, יליד גרמניה, כי “התפרצויות עם נימות אנטישמיות קשורות גם לאשמה של אירופה בעניין השואה. אם אדם אשם הוא רע, הקורבן היהודי הופך להיות טוב. ברגע שאפשר להראות כי האחרון הוא גם רע, “האחר” – כלומר, האירופי – משתחרר מרגשות האשם שלו. לטעון שישראלים מתנהגים כמו נאצים מפחיתה את חטא הסבים. זה מאזן את כולם”.

מחקרים שונים הראו כי האנטישמיות המשנית נפוצה. אחת הדוגמאות האחרונות היא דו”ח על האנטישמיות האוסטרית שהוזמן על ידי הפרלמנט. המחקר כלל מדגם גדול למדי של 2,700 מרואיינים, והפריד בין שלוש קבוצות: ילידי אוסטריה, דוברי טורקית ודוברי ערבית.

המרואיינים נשאלו אם הם מסכימים עם האמירה: “היהודים מנסים להשיג יתרונות בשל העובדה שהם היו קורבנות בתקופה הנאצית”. 36% מהאוכלוסייה האוסטרית הסכימו לכך, וכך גם 51% מדוברי הטורקית ו -59 אחוז מדוברי הערבית.

הצהרה נוספת שהוצגה בפני המרואיינים היתה: “אני מתנגד/ת לכך שמעלים בכל פעם מחדש את הטענה שבמלחמת העולם השנייה מתו יהודים”. מילות ההצהרה מלבינות את האמת  – שיהודים מתו כי נרצחו. 37% מהאוכלוסייה האוסטרית הסכימו, וכך גם 46% מדוברי הערבית ו -55% מדוברי טורקית. אבל לדוברי הערבית והטורקית אין שום סיבה להרגיש אשמה בנוגע לשואה. התשובות על שתי התבטאויות אלה מראות כי כמו במקומות אחרים באירופה – בקרב המוסלמים, האנטישמיות מתפשטת באופן משמעותי יותר מאשר בקרב האוכלוסייה המקומית.

אנטישמיות משנית אינה מוגבלת לאומות שביצעו את השואה – גרמניה ואוסטריה. מחקר שנערך על האנטישמיות בת זמננו בבריטניה בשנת 2017 מצא כי 10% מכלל האוכלוסייה סבורים כי יהודים מנצלים למטרותיהם את העובדה כי הם סבלו בשואה. 13% הסכימו עם האמירה: “ישראל מנצלת למטרותיה את העובדה שהיהודים היו קרבנות בשואה “. מתוך סקר זה ניתן לראות גם כי האנטישמיות המשנית נפוצה יותר מכל הצורות האחרות של אנטישמיות הקשורה לשואה. שני אחוזים מהמרואיינים מאמינים שהשואה היא מיתוס. שלושה אחוזים סבורים שתיאור השואה מוגזם.

המחקר גם הפריד בין מרואיינים שלהם עמדות אנטי-ישראליות חזקות. 23% אמרו כי תיאורי השוהא מוגזמים ו -49% מצאו כי יהודים מנצלים למטרותיהם את העובדה כי היו קרבנות השואה. זוהי הוכחה נוספת לקשר בין אנטי-ישראליות לאנטישמיות.

כמו כן התקבלו מהמחקרים נתונים סטטיסטיים על המרואיינים המוסלמים בבריטניה. האנטישמיות הקשורה לשואה הייתה חזקה יותר בקרב המוסלמים מאשר בקרב כלל האוכלוסייה. בקרב המוסלמים 8% אמרו כי הם מאמינים כי השואה היא מיתוס ו -14% אמרו שתיאורי השואה מוגזמים. בקרב המוסלמים הדתיים הנתונים היו גבוהים אף יותר. 10% חשבו שהשואה היא מיתוס, 18% שתיאורי השואה מוגזמים.

אירופים רבים אינם רוצים לדעת שהאנטישמיות היא חלק בלתי נפרד מתרבויות החברות שלהם. הדבר לא  סותר את העובדה כי יש אירופים שנלחמים באנטישמיות או שרוב האירופים הם אנטישמים. עם זאת, מראים הנתונים לעיל פרספקטיבה שונה על האופן שבו התרבות האירופית משולבת באנטישמיות. אפילו רצח העם היהודי באירופה הביא לצורות חדשות של אנטישמיות, לא רק במדינות הפושעות, אלא גם במקומות אחרים.

הכותב הוא יו”ר אמריטוס של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. הוא קיבל את פרס מפעל חיים על ידי כתב העת לחקר האנטישמיות, ואת פרס המנהיגות הבינלאומית על ידי מרכז שמעון ויזנטל.