LOADING

Type to search

ארצות הברית מאמרים

תוקפים אנטישמיים הם אינם זאבים בודדים. הם קבוצה שמסתתרת באור מלא

Share
מקור: CNN

מאת איימי ספיטלניק (Amy Spitalnick)

לפני ימים ספורים פתח לאומן לבן באש בבית כנסת בפאוואי, קליפורניה. אבל ברגע זה, באיזה פינה אפילה של האינטרנט, אחרים כבר מתכננים התקפה חדשה או שהם פולטים שנאה גזענית ומפארים את האלימות – והחסידים שלהם מפרסמים את דברי ההבל שלהם ברחבי העולם.

אלה מאיתנו שעוקבים אחרי העלייה המטרידה של שנאה ימנית קיצונית יודעים – כי זה מה שקרה בשרלוטסוויל, וירג’יניה, שם “Integrity First for America”, הקבוצה שאותה אני מנהל, עוזרת לתושבים לתבוע את תריסר הניאו-נאצים הדוגלים בעליונות לבנה שתכננו והוציאו לפועל את האירועים האלימים באוגוסט 2017. הנאשמים הללו הם המי והמי בתנועה הלאומנית המנהלת אתרים ניאו-נאצים כמו “Stormer Daily”, הקבוצות האחראיות לרוב התעמולה הלאומנית הלבנה בקמפוסים בארה”ב והממציא של המונח “אלט רייט”.

ההתקפות האלימות שהרגו את הת’ר הייר ואחרים לא היו ספונטניות; הם היו תוצאה של חודשים של תכנון קפדני באתרים כמו דיסקורד, אתר שהוקם לשחקני משחקי וידיאו. גברים אלה מבלים חודשים באתרים הללו ומזמינים את העוקבים שלהם לסוף שבוע של אלימות נגד מיעוטים ודנים איתם בסוגי הנשק שיש להביא לסוף השבוע. הפרסומים שלהם שימשו מפת דרכים וירטואלית, והרחיקו לכת עד לדיון אם זה חוקי לדרוס את המפגינים. הנאשמים ניסו להמעיט בחומרת הנושא על בסיס חופש הביטוי, עתירה שנדחתה על ידי בית המשפט.

הייתה תקופה בה אפילו בעלי דעות על עליונות לבנה האמינו כי המטרות שלהם, כגון יצירת מדינה אתנית לבנה, היו רדיקליות מכדי להפיץ אותם בדרך קונבנציונלית. הם התנהלו בצללים, לא במרחב הציבורי. המפגשים התקיימו ביער; הם לבשו ברדסים וגלימות כדי להגן על האנונימיות שלהם. עבור רבים מהם, השנאה היתה יותר מקום עבודה במשרה מלאה.

אבל הזמנים השתנו. מעודדים על ידי מנהיגים פוליטיים מסוימים המסרבים לגנות את השנאה הזאת, אנשים המאמינים בעליונות הלבנה יצאו בגאווה מתוך הצללים. עכשיו הם לובשים חליפות ועניבות, מפזירם נאומים פרובוקטיביים באוניברסיטאות ציבוריות, ומשתמשים בפלטפורמות באינטרנט על מנת לארגן “עצרות” שמתדרדרות במהירות לאלימות, מקליפורניה לשרלוטסוויל.

אף אחד מהתוקפים האלה אינו זאב בודד. הם חלק מקבוצה מקוונת המנציחה את השנאה האלימה הזאת. רשת זו של טרוריסטים לאומנים לבנים מסתתרת בשטח פתוח, מעודדת ומתכננת את ההתקפה הבאה.

ראינו מקרוב עד כמה פשעי שנאה ציבוריים אלה, מעוררים השראה אצל משתתפים אחרים בתנועת הכוח הלבן. הנאשמים בחליפה שלנו, וממשיכי דרכם שקיבלו את ההשראה שלהם באתרים כמו דיילי שטורמר או גאב, מסוחררים כל פעם מחדש.

אחד הנאשמים כתב על זה ב”דיילי סטורמר” במהלך האירועים בשארלוטסוויל: “מישהו מת בגז! החבר’ה שלי על הקרקע לא יכולים לראות מי – בואו נקווה שאלה יהודים!”

אחרי הטבח של כרייסטצ’רץ’ בשני מסגדים בניו זילנד, אותו נאשם פרסם באותו אתר על “החיוך המיידי שעלה בזכות הדופמין שהופק מהציפייה בסרט הווידאו של ההתקפה … מין שמחה מילאה את נשמתי, שהייתה כמו משהו טהור מהילדות שלי.”

אחרים הצביעו על כך שחלק מהנאשמים רואים את האיש, שרצח 11 מתפללים כשהתפללו בבית הכנסת “עץ החיים” בפיטסבורג, כגיבור. נראה שהוא קיבל השראה חלקית מחלק מהנאשמים שלנו, במשך שבועות שקדמו למתקפה.

ואנחנו יודעים שהתנועה הלאומנית הלבנה כבר מגבה את היורה של פאוויי. הנה מה שאחד הנאשמים שלנו אמר על הירי: “זה מה שהיה צריך לקרות, ההתנהגות של היהודים יכולה להביא רק לתוצאה הזאת”

בינתיים, הלאומן הלבן הבא עשוי להביט ולדמיין איך הוא יכול להפוך לאדם מפורסם בקהילה המעוותת הזאת.

מטרת התביעה שלנו היא צדק לקורבנות שרלוטסוויל ופירוק התשתית של תנועה אלימה זו. המקרה שלנו הוא מאמץ חלוצי להשתמש במערכת הצדק שלנו כדי שיתבע את ההנהגה של התנועה הלאומנית הלבנה. פסק דין של חבר מושבעים יבהיר כי מה שקרה בשרלוטסוויל אין לו מקום בארצות הברית – והפיצויים שיהיה עליהם לשלם יביאו לפשיטת רגל של הארגונים והאנשים האחראים.

אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. כמה התקפות אלימות בשם הלאומנות הלבנה עוד נסבול עד שזה ייתפס כמצב חירום לאומי? עד שהממשלה הפדרלית שלנו תשקיע – במקום לקצץ – במימון המחלקה לביטחון פנים של יחידת המודיעין המקומי, שנועדה לעזור להתמודד עם המשבר הזה? כמה זמן עד שהפלטפורמות המקוונות האלה יפסיקו לפזר את השנאה, ההטרדה והאיומים ולא יאפשרו פרסומים אלימים במסווה של חופש הדיבור?

עד שהם יעשו זאת, מנהיגי התנועה האלימה הזאת ימשיכו לפעול – וזה רק עניין של זמן עד הפאוויי הבא.

איימי ספיטלניק היא מנהלת אגף Integrity First for America, ארגון ללא מטרות רווח למען הגשות תביעות כנגד האחראים, המאיימים על עקרונות הדמוקרטיה שלנו. ספיטלניק שימשה בעבר כמנהלת תקשורת ויועצת מדיניות בכירה ליועץ המשפטי של ניו יורק. הדעות המובעות כאן הן שלה.