LOADING

Type to search

גרמניה מאמרים

האנטישמיות “נטועה עמוק” בחברה הגרמנית: התביעה הציבורית

Share
מקור: The local

יותר מ -70 שנה לאחר סיום השואה, האנטישמיות נשארת נטועה בחברה הגרמנית, אומרת המומחית המשפטית של ברלין בנושא זה, ומודה כי הקורבנות נאבקים לפעמים כדי להשיג צדק.

“האנטישמיות תמיד הייתה כאן”, אמרה קלאודיה ואנוני (Claudia Vanoni), הממונה על הגשת תביעות כנגד אנשים הפוגעים ביהודים.

“אבל אני חושבת שלאחרונה, זה שוב הפך להיות קולני יותר, בוטה יותר ותוקפני יותר”, היא אמרה ל- AFP בראיון.

בספטמבר אשתקד, בעקבות פשע שבוצע בעיר, הקימו שלטונות ברלין משרד המנוהל על ידי נציב לנושא האנטישמיות. לתפקיד מונתה ואנוני.

לעתים קרובות, עלבונות אנטישמיים מתפרסמים ברשתות חברתיות, כגון טוויט שפורסם לאחרונה על ידי תומך לכאורה של מועדון הכדורגל מהליגה השניה – FC Union נגד הקפטן הישראלי של אינגולשטאט.

אבל אחרות כוללות התקפות פיזיות.

באחד המקרים הבולטים שהציתו את ההתנגדות, נאלץ נער יהודי להחליף בית ספר לאחר התעללות במשך מספר חודשים בבית ספר פרטי יוקרתי, בשכונת זלנדורף.

במקרה אחר שעלה לכותרות ברחבי העולם, הותקף ישראלי חובש כיפה על-ידי סורי שצלף בו בחגורה במחוז פרנצלאואר ברג האופנתי של ברלין.

ובמרכז הקניות היוקרתי של העיר, קו-דאם, בעל מסעדה ישראלי נפל קרבן להתעללות סדרתית לאחר שפרסם סרטון של גבר שהטיח בו עלבונות.

התעללות זו מראה “באופן ברור עד כמה האנטישמיות מושרשת עמוק בחברה שלנו”, אמרה ואנוני.

אבל גרמניה אינה לבדה. בצרפת השכנה, מספר ההתקפות על יהודים ועוצמתן, גדלו אף הם.

סטריאוטיפים מושרשים

אנטישמיות זו התאפשרה תודות להתפשטות של פלטפורמות מקוונות המאפשרות לאנשים להביע דעות כאלה תוך הסתתרות מאחורי המסכים.

“מעשים כאלה באינטרנט מסיתים אחרים”, אמרה.

אנשים רבים כבר לא מתביישים.

הנוכחות בפרלמנט של מפלגת AfD הימנית קיצונית, שמנהיגיה בגלוי מעמידים בסימן שאלה את תרבות ההתנצלות של גרמניה על מעשי הזוועה שבוצעו במלחמת העולם השנייה, תרמה אף היא לשינוי באווירה.

הגעתם של יותר ממיליון מבקשי מקלט, רבים ממדינות מוסלמיות כמו סוריה, אפגניסטאן או עיראק, תרמה אף היא למה שהקנצלרית אנגלה מרקל מגנה כ”צורה אחרת של אנטישמיות”.

אלה המחזיקים בדעות קדומות כאלה “באים מכל שכבות החברה”, אמרה ואנוני.

חלקן “סטריאוטיפים שהועברו מדור לדור”, הסבירה, והצביעה על מאות שנים של הדימויים על יהודים וכסף.

“יש אנשים שפשוט הפנימו את הדעות הקדומות הללו, מבלי להיות מודעים לכך שאלה מהווות אנטישמיות”.

“כל אדם יהודי, לפחות פעם אחת, חווה  שמישהו אומר לו “אתה לא נראה כמו יהודי”, אמרה, והצביעה על כך שאף אחד לא יגיד את זה על קתולי או פרוטסטנטי.

בעוד מספר האירועים עולה ללא הפסק, המערכת המשפטית לעתים קרובות נראית כחסרת אונים.

מתוך 440 תלונות שהוגשו בברלין בשנה שעברה, ארבע מתוך 10, או 41 אחוזים, נסגרו בגלל חוסר ראיות, ורק אחד מכל חמישה, 19 אחוזים, הגיע למשפט.

השאר הועברו לתובעים אזוריים, מפני שהחשודים לא היו תושבי ברלין.

קצה הקרחון

אבל התיקים המשפטיים הם רק קצה הקרחון מאחר ומקרים רבים אינם מדווחים כי לקורבנות “יש את הרושם ששום דבר לא יקרה”, אמרה ואנוני.

וזה האתגר העיקרי שלה: עבודה עם ארגונים אזרחיים על מנת לבנות אמון במערכת כך שהקורבנות ירגישו כי הם יכולים לגשת לבית המשפט.

יחד עם זאת, יהיה עליה לחנך את הקורבנות לגבי הנטל המשפטי הדרוש כדי שניתן יהיה להוכיח את המקרה.

לא כל המעשים האנטישמיים הם עבירות פליליות, למשל, לא ניתן להעמיד לדין נהג מונית המסרב להסיע מישהו מפני שהוא יהודי. אבל עלבון מילולי או הסתה לשנאה, הם עבירות.

גם החקירות מסובכות בגלל העובדה שמעשים רבים מתבצעים באופן אנונימי, לעתים קרובות באינטרנט.

בחלק מהמקרים, רואים את העבריינים כסובלים מבעיות נפשיות ואינם אחראים בפני בתי המשפט.

אלא אם כן התוקף הופך לאלים, יש מעט מאד שמערכת הצדק יכולה לעשות, הודתה ואנוני.

עם זאת, היא הדגישה את החשיבות של פנייה למערכת המשפטית.

“אני חושבת שכולנו מודאגים כאשר יהודים מותקפים, כולנו צריכים להגיב, החברה וכמובן המדינה”, אמרה, וציינה כי על המערכת המשפטית לעשות הכל “כדי להבטיח שמבצעי מעשים אנטישמיים יועמדו לדין”.