LOADING

Type to search

ארצות הברית מאמרים

הנורמליזציה המדאיגה של פעולות אנטישמיות בקרב אמריקאים צעירים

Share
מקור: liberation

מאת לוסי לספינאסה (Lucie Lespinasse)

סטודנטים המצדיעים במועל יד סביב צלב קרס מגביעוני פלסטיק עם הכיתוב המודגש “German Rage Cage” (“כלוב הזעם הגרמני”) (“בירת פונג גרמנית” הוא שם המשחק שבו זורקים כדור פינג פונג לתוך כוסות מלאות אלכוהול). תמונה זו, אשר צולמה בסוף השבוע הראשון של חודש מרץ במסיבה שהתקיימה בקוסטה-מסה (Costa Mesa) שבמדינת קליפורניה, מהר מאוד הופצה ברשתות החברתיות בארה”ב. אל מול זעמם של משתמשי אינטרנט רבים, כמה מן הצעירים שהופיעו בתמונה התנצלו, ואחרים תיארו את התנהגותם כ”בדיחה”, אך הכחישו כל השתייכות או נטייה נאצית.

שני בתי הספר הנוגעים בדבר מיד פתחו בחקירה לענישת התלמידים הקטינים בהתנהגות זו. בנוסף, בית הספר התיכון בקוסטה-מסה ארגון פגישה עם אווה שלוס (Eva Schloss), אחותה החורגת של אנה פרנק וניצולת שואה. במהלך הפגישה, הצעירים התנצלו שוב והבטיחו כי “לא חשבו אודות [משמעותו של] אותו הרגע”, סיפר פיטר לוי (Peter Levi), המנהל האזורי של הליגה נגד ההשמצה (ADL) עבור מחוז אורנג’ (Orange County). היעדר תגובה זה מדאיג אותו בפרט. “כאשר צעירים אינם חושבים, ישנה נורמליזציה של מעשים אנטישמיים. וזוהי התופעה אשר צומחת בארצות הברית, בפרט בבתי ספר, ממשיך פיטר לוי.

עלייה של 94% בבתי ספר

התנהגות זו באמת אינה התנהגות מבודדת, והאנטישמיות יותר ויותר רווחת בבתי ספר ואוניברסיטאות בארה”ב. צלבי קרס בדלתות שירותים, פליירים אנטישמיים המכחישים את קיום השואה, הטרדות נגד סטודנטים יהודיים, תמיכה בהיטלר… הרשימה ארוכה ומצביעה על אנטישמיות גואה בבתי הספר, המדווחים על פעילות שנאה מוגברת בקרב קבוצות חברתיות, כך עפ”י  הדו”ח האחרון של הליגה נגד ההשמצה בשנת 2017, הארגון רשם 457 אירועים אנטישמיים בבתי ספר, בהשוואה ל-235 בשנת 2016 ו-114 בשנת 2015, עלייה של 94%.

השוואה בין 2016 ו-2017 לגבי מספר האירועים האנטישמיים בבתי ספר (עד תיכון). מקור:2017 Audit of Antisemitic Incidents.

בקמפוס, העלייה הקיצונית זהה, משום שמספר המעשים האנטישמיים עלה מ-108 ל-204 מקרים מדווחים, עלייה של 89%.

השוואה בין 2016 ל-2017 לגבי מספר האירועים האנטישמיים בקמפוסים האוניברסיטאיים, מקור: 2017 Audit of antisemitic Incidents

מוסדות ובתי ספר יהודיים הבחינו אף הם בהכפלה במספר האירועים נגדם. רוב המעשים המדווחים הם מעשי ונדליזם, ולאחריהם מעשי הטרדה, רחוק מאוד מתקיפות. עם זאת, פיטר לוי חושש שהאירועים האלה הם רק “יסודותיה של בעיה גדולה הרבה יותר. השואה לא מומשה ביום אחד, והיא  מבוססת על מאות שנות אנטישמיות. כיום, אנו עדים לאותו תהליך של שנאה גוברת”. תהליך של שנאה אשר יכול להוות המקור לעלייה במעשי אלימות דוגמת הפיצוץ בבית הכנסת בפיטסבורג. פיגוע זה, אשר גרם למותם של אחד עשר בני אדם באוקטובר, הוא הפיגוע הקטלני ביותר אי-פעם נגד הקהילות היהודיות בארה”ב.

שיח השנאה באינטרנט

ואם האנטישמיות גואה בקרב צעירים, אין זו תופעה תלושה ומנוכרת באינטרנט. ג’ונתן וייסמן (Jonathan Weisman), עיתונאי בניו יורק טיימס ומחבר הספר “Semitism: being a Jew in the United States in the Era of Donald Trump” (“שמיות: להיות יהודי בארה”ב בעידן דונלד טרמפ”), סבור כי הרשתות החברתיות משחקות תפקיד מפתח בהפצת שיח השנאה. בלב ליבה של מגמה זו ישנם קובעי דעה ויוטיוברים. וייסמן מצטט את PewDiePie, יוטיובר משבדיה עם 89 מיליון נרשמים בערוצו ביוטיוב, אשר פרסם ב-2017 סרטון שבו הודים צעירים רוקדים ומציגים שלט עם הכיתוב “מוות לכל היהודים”.

סרטון זה הוסר במהירות מהפלטפורמה, אך “היוטיובר הציג את הסצנה הזו כבדיחה. עם זאת, כאשר דברי השנאה האלה נאמרים שוב ושוב, צעירים נוטים בקלות לשלב אותם בהשקפת עולמם כחלק מן המציאות וחושבים שגם הם יכולים להשתמש במילים אלה”, המשך וייסמן.

מילים אשר לפנים אבוי למי שהיה אומר אותן בפומבי. עם זאת, מזה שלוש שנים, “מה שהיה בלתי-ראוי נראה כעת כראוי”, כך סבור ז’אק ברלינרבלאו (Jacques Berlinerblau), מנהל המרכז לציוויליזציה יהודית באוניברסיטת ג’ורג’טאון. הרשתות החברתיות מותירות על כנה את האפשרות “לדבר על כל הנושאים ולהיות חלק מקבוצות מגוונות, מבלי שהרשויות יסדירו כלל את העניין”.

לפיכך, צעירים עוקבים אחר הדיונים אודות מיעוטים ואף הם מחליטים להיות שותפים בשיח על הנושא, ברשתות החברתיות וגם בחיים האמיתיים. “בני העם היהודי אינם היחידים המושפעים מכך, אפילו אם הם המושפעים ביותר. כל בני המיעוטים הם מטרה להתקפות”, נזכר ברלינרבלאו. למעשה, ב-2017, הבולשת הפדראלית של ארה”ב (FBI) מנתה 140 פשעי שנאה יותר מאשר ב-2016, וזו עלייה הנוגעת לכל הקבוצות האתניות בחברה.