LOADING

Type to search

מאמרים צרפת

לאומנים ופעילי ג’יהאד איסלאמי משתלטים על גל המחאה בצרפת

Share
מקור: haaretz

מאת דניאל בן סימון

אחד הרגעים המכוננים במחאת האפודים הצהובים, שהחלה לפני שלושה חודשים, התרחש בשבת שעברה: אלפי המפגינים שצעדו בשדרת שאנז אליזה בפריז הבחינו בדמות מוכרת – אינגריד לווסר, אחות סייעת, מהפרצופים המוכרים ביותר של המחאה. לווסר, בת 31, לבשה אפוד כחבריה וחייכה לעבר ההמונים, אך לא ציפתה למה שהתרחש כעבור רגעים ספורים: מפגינים החלו לדהור לעברה ולקלל אותה, עד שהגיעו לטווח נגיעה ודרשו ממנה בצעקות להסתלק מהמקום. “מכרת את נשמתך לשטן!” הטיחו בה.

ימים ספורים לפני כן, השיער האדמוני הפזור של לווסר – אחד מסמלי המחאה – עוד מילא את מסכי הטלוויזיה. אחד המראיינים שאל אותה אם לא חשה שהגיע הזמן לתרגם את המחאה לכוח פוליטי. השאלה הפתיעה את האחות, שהיתה אלמונית לחלוטין עד לפני כמה שבועות, והיא הודתה שאכן השתעשעה במחשבה ושהיא שוקלת ברצינות לרוץ בבחירות הקרובות לפרלמנט האירופי. בתוך דקות הידיעה פשטה ברחבי המדינה כאש בשדה קוצים, והרשתות החברתיות השתוללו. רבים מהמפגינים חשו נבגדים: מי הסמיך אותה? בשם מי היא מדברת? בראשיהם התחלף האפוד הצהוב בחליפה ובעניבה. הם דמיינו כיצד חברי התנועה, שקמה כדי לבטל התייקרות במחיר הדלק, נבחרים לתפקידים ציבוריים וזוכים לרכב צמוד מטעם המדינה. לא היתה בעיניהם שחיתות גדולה מזו. לא נדרש זמן רב עד שלווסר חזרה בה והודיעה שהיא נשארת ברחוב, אך הנזק כבר נעשה.

הסיפור הזה ממחיש את מצבה הנוכחי של המחאה, שנמשכת כעת בלי הנהגה, בלי כיוון להמשך ובלי מבנה ארגוני. מלכתחילה היא צברה את כוחה מהתארגנויות קטנות שלא היו קשורות זו לזו, וגם בשלב זה איש אינו יודע לאן מועדות פניה – האם תדעך ותיעלם או תצליח לסחוף חברה מבולבלת ולשתק את המדינה. אחרי שהמפגינים מחו על הדלק, הם עברו למחאה נגד התייקרויות נוספות ונגד מדיניות הנשיא עמנואל מקרון. במשך 14 שבתות הם ניפצו ושברו ושדדו ובזזו חנויות יוקרה וסניפי בנקים. לפחות 12 מפגינים נהרגו בעימותים עם שוטרים, מאות נפצעו קשה ואלפים נעצרו. לתוך הכאוס הזה נכנסו לא מעט גורמים רדיקליים מימין ומשמאל, פעילים אנטישמיים וקיצוניים, שניצלו את כוח המחאה כדי להעצים את משנתם – כפי שהיה אפשר לראות בשבת, כשמפגיני האפודים הצהובים תקפו את הפילוסוף היהודי אלן פינקלקראוט ליד ביתו בפריז.

צרפתים רבים חשו בושה כששמעו על הדברים שהטיחו המפגינים בפינקלקראוט: “ציוני מלוכלך”, “צרפת שלנו”, “השלך את עצמך לתעלה”. רק זה היה חסר להם, חשבו, שמחאת הפועלים תאמץ סממנים של גזענות ושל אנטישמיות. הפילוסוף, שבעבר נמנה עם תומכי האפודים הצהובים, נאלץ לשמוע מהם את מה ששמעו הוריו בשנות ה-40 של המאה הקודמת. עתה קרוב לוודאי ששינה את דעתו עליהם, בדומה לרבים אחרים שסולדים מאמירות לאומניות שהשמיעו פעילי המחאה.

הציבור הרחב, שתחילה תמך ברובו בלובשי האפודים, החל לסלוד מהם כשהמחאה גלשה לאלימות, לוונדליזם ולבריונות. בעת ההפגנות כיסו הפעילים הרדיקליים את פניהם כדי שמצלמות השוטרים לא יזהו אותם. הם היו הראשונים לשבור ולנפץ כל מה שנקרה בדרכם, לשרוף מכוניות ולהחליף מהלומות עם השוטרים. שאר המפגינים נדהמו לראות כיצד “חבריהם” מאבדים כל רסן. האנונימיות של המפגינים תרמה במידה רבה להצלחת המחאה, אך הקיצוניים ניצלו את האנונימיות הזאת כדי להסית את הכוח העצום לפגיעה ברבים.

למעשים אלה אחראים לא פעם הפעילים המכונים בצרפת “אולטרה-קיצוניים”, וכבר בשבוע השני לצעדות הבחינו כוחות הביטחון בפרצופים המוכרים להם היטב: רבים מהם נחקרו בעבר על פעילות איסלאמיסטית רדיקלית, ואחרים נעצרו בגין השתייכותם לתאי ג’יהאד. גם גורמים בימין הקיצוני התערבבו עם רבבות המפגינים: מנהיגת החזית הלאומית, מארין לה פן, צידדה במחאה מתחילתה ואף צעדה בעצרות. אם השלטון הנוכחי לא יצליח להתמודד עם בעיית יוקר המחיה, היא עלולה להיות המרוויחה הגדולה מכל הסיפור. מקרון יודע את זה וגם הצועדים, שלא לדבר על הקהילה היהודית המודאגת. המחאה שנאבקה ביוקר המחיה הפכה מצע אידיאלי לכל המבקשים לחתור תחת המשטר.

אחד מהם, צרפתי שהתאסלם, הוא שצעק לעברו של אלן פינקלקראוט קריאות גזעניות. אחרים שעמדו לידו ניסו להניא אותו, אך הוא לא חדל גם אחרי שהפילוסוף התרחק. שנאה השתקפה במבטו. ניקולה לרנר, ראש שירות ביטחון הפנים בצרפת, אמר לעיתון “לה פריזיאן” שהקיצוניים חדרו לעומק המחאה: “הם משמשים הבריונים של התנועה. האנשים האלה, שנמצאים במעקב, מבצעים מעשים ונדליסטיים נגד סמלי הרפובליקה, נבחרי ציבור ואנשי החוק”. מגמה זו, הוא אומר, מתחזקת על חשבון שאר המפגינים, שמדירים את רגליהם מההפגנות ככל שהן מחריפות: “הקיצוניים שינו את פני התנועה הזאת. הם נתנו למחאה פרצוף אלים ומסוכן, וזה חבל”, הוסיף.

המבחן הגורלי של האפודים הצהובים יגיע בשבת הקרובה: אחרי מה שאירע בשבוע האחרון, הצרפתים יעקבו בדריכות אחר המצעדים שיתקיימו בערים הגדולות. מאות מפגינים קבועים כבר הודיעו שאין בכוונתם להשתתף במצעד הקרוב, בגלל התפנית האלימה והגזענית שפקדה את שורות התנועה. היעדרותם משרתת את השלטון הנוכחי בראשות מקרון, שתיאר בשבועות האחרונים את התנועה כאיום ישיר על המשטר הדמוקרטי במדינה. לצד תמיכה שהביע כלפי הדרישות הבסיסיות של המפגינים, הוא הזהיר שאם ההפגנות יתרחבו, צרפת תיסוג עשורים לאחור.