LOADING

Type to search

ארצות הברית מאבק באנטישמיות

פיטורים, עתירות וחקיקה: מפת המאבק נגד האיסור להחרים את ישראל בארה”ב  

Share
מקור: haaretz

פיטורים, עתירות וחקיקה: מפת המאבק נגד האיסור להחרים את ישראל בארה”ב  
מאת טלי קרופקין
 ניו יורק

פיטוריה של קלינאית התקשורת מאוסטין בטקסס שלא הסכימה להתחייב שלא תחרים את ישראל, באהיה אמוואי (Bahia Amawi), הציתו דיון בארה”ב סביב החקיקה נגד החרם, שחוקקו ב-26 מדינות בארה”ב בשנים האחרונות.

אמאווי הועסקה כקלינאית תקשורת שמתמחה בילדים של משפחות דו-לשוניות במשך תשע שנים על ידי מחוז פלוגרוויל, הכולל את בירת טקסס אוסטין ואת הערים הסמוכות לה. מאז החלה לעבוד במחוז ב-2009, חתמה אמאווי מדי שנה על אותו חוזה העסקה. אולם כשקיבלה לידה באוגוסט את החוזה לקראת תחילת שנת הלימודים, היא הופתעה לראות סעיף חדש וחריג, לפיו “המועסק מבטיח כי אינו מחרים את ישראל נכון להיום, ולא יחרים את ישראל בתקופת חוזה ההעסקה”. התוספת היא תוצאה של חוק שחוקק בשנה שעברה ואוסר על עובדי ציבור לתמוך בחרם על ישראל. לאחר שסירבה לחתום על החוזה, פוטרה קלינאית התקשורת מעבודתה.

המקרה סוקר השבוע בשלל ערוצים ועיתונים מוערכים בארה”ב. כך, יום אחרי הדיווח הראשון על הפרשה פרסם העיתון ניו יורק טיימס מאמר מערכת נחרץ נגד חוקים האוסרים חרם על ישראל, תחת הכותרת “דיכוי חופש הביטוי בשם עזרה לישראל”. במאמר נכתב שהמקרה של אמאויי מוכיח כי חוקים נגד תמיכה בחרם משיגים את ההיפך ממטרתם. עוד נכתב במאמר כי חקיקה נגד BDS, בין אם ברמת המדינות או בקונגרס, היא “חלק ממגמה מדאיגה בה המרחב הפוליטי להתנגדות לישראל מצטמצם. אחרי שהיא התעלמה מתנועת החרם, עכשיו ישראל מתנגדת לה באופן אגרסיבי, כולל לכנות אותה אנטישמית ולאמץ חוק שמונע מזרים שתומכים בחרם להיכנס למדינה”.

“יהיה פרודוקטיבי יותר אם מנהיגים פוליטיים יתמקדו בחוסר הצדק ובלמצוא פתרונות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, במקום להעמיק מחלוקות בין המפלגות ולקדם חקיקה שמעלה דאגות על חופש הביטוי”, נכתב לסיכום.

ביום שני הגישה אמאווי תביעה נגד המחוז שבו הועסקה. לתביעה עשויה להיות השפעה רחבה על המאבק נגד חוקים האוסרים על תושבי ארה”ב להחרים את ישראל. עורך דינה של אמאווי, ג’ון פלויד, אמר ל”הארץ” כי יגיש לשופט פדרלי בקשה להקפיא את יישום החוק בטקסס, עד למועד ההכרעה במשפט. לדבריו, המשפט עצמו עשוי להימשך שנים, אך ככל הנראה שופט יכריע בנושא בקשת ההקפאה תוך כמה חודשים.

במקביל לתביעה של אמאווי, האיגוד לזכויות האזרח (ACLU), מארגוני זכויות האדם המוערכים בארה”ב, הודיע כי יצטרף למאבק נגד החקיקה עם תביעה משלו. הארגון מייצג בתביעה עוד ארבעה תושבי טקסס שנפגעו מהחוק החדש: כתב בתחנת רדיו ציבורי בטקסס, ג’ורג’ הייל, שטוען כי אולץ לחתום על סעיף בחוזה בו התחייב לא להחרים את ישראל, פרילנסר שאיבד את עבודתו באוניברסיטת טקסס ושני סטודנטים.

האיגוד הצליח השנה לחסום יישום של חוק דומה במדינת אריזונה, בעקבות תביעה של עורך הדין מיקל ג’ורדהל. ב-2016 התבקש ג’ורדהל לחתום על סעיף בחוזה ההעסקה שלו, שדרש ממנו להתחייב לא להחרים את ישראל. הוא סירב מכיוון שהוא מחרים מוצרים מההתנחלויות. בעקבות התביעה חסם בית המשפט הפדרלי את יישום החוק המדינה.

“הגבלה של היכולת של אדם להשתתף בקריאה להתנגד לישראל מקשה על החירויות המוגנות של חברות שרוצות להשתתף בחרם”, כתבה בהחלטה השופטת דיאן הומטובה. פרקליט האיגוד לזכויות האזרח, בריאן האוס, אמר אז כי “ההחלטה שולחת מסר חשוב למחוקקים בכל המדינות בארה”ב. הזכות לחרם חיה ובועטת בארה”ב, והמדינות לא צריכות לנסות להשתמש בכוח הכלכלי שלהן על קבלנים כדי להגביל את חופש הביטוי”.

בינואר חסם בית משפט הפדרלי את יישום החוק גם בקנזס, בעקבות תביעה של אסתר קונץ, מורה למתמטיקה שסירבה להתחייב בחוזה שלא תחרים את ישראל. לקונץ נאמר כי אם לא תחתום על הסעיף, לא תוכל להשתתף בסמינר מורים מטעם המדינה. כמו ג’ורדהל, קונץ סירבה לחתום מכיוון שהיא מחרימה מוצרים מישראל.

הדיון בפיטורים של אמאווי עשוי להשפיע על חקיקה שמקודמת בימים אלה בקונגרס. לפי התקשורת בארה”ב, חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקאים מבקשים להעביר לפני סוף השנה חוק שאוסר במפורש על חברות אמריקאיות להחרים את ישראל. לפי הדיווחים, בעקבות הביקורת רוככה הטיוטה האחרונה של החוק, כך שהעונש שמוצמד אליו לא יהיה מאסר אלא קנס. כפי שדיווח אמיר תיבון ב”הארץ”, שני דמוקרטים בכירים, דיאן פינסטיין וברני סנדרס, הודיעו אתמול כי לא יתמכו ביוזמה בקונגרס.