LOADING

Type to search

ארצות הברית מאמרים

לואיס פרחאן: האדם האנטישמי ביותר באמריקה

Share
מקור: BESA

מאת ד”ר Manfred Gerstenfeld

תקציר: האנטישמי הידוע והארסי ביותר במשרה מלאה בארה”ב הוא לואיס פרחאן, המנהיג הוותיק של  תנועת אומת האסלאם. הוא תוקף את הדת היהודית ואת העם היהודי, כמו גם את מדינת ישראל, תוך שימוש במגוון רחב של מוטיבים אנטישמיים קלאסיים, וכינה את אדולף היטלר “איש גדול מאוד”. אף על פי שפרחאן השקיע עשרות שנים בהסתה לאנטישמיות, הוא זוכה ללגיטימציה בשל אינטראקציות רבות שהוא מקיים עם אמריקאים בולטים. התיקון הראשון של החוקה האמריקנית אינו מאפשר להעמיד לדין את מפיץ השנאה הזה, הגבלה שלא רק מאפשרת אלא אף מחזקת את האנטישמיות שלו.

על פי הליגה נגד השמצה (ADL), סך התקריות האנטישמיות בארה”ב זינק בשיעור של  57% ב -2017. זוהי העלייה הגדולה ביותר מאז 1979. הרצח של 11 יהודים בבית כנסת ב-Pittsburgh באוקטובר 2018  הביא לאור הזרקורים את הלאומנים הלבנים, שהם בהחלט מרכיב חשוב של בעיית קידום השנאה האנטי-יהודית בארה”ב.

הרעיון שיהודים הם רוע טהור מקורו בנצרות. במשך מאות שנים, היהודי היה מתואר לעתים קרובות כמו הרוצח של אלוהים, האנטי-כריסט, וכשטן עצמו. Joshua Trachtenberg סיכם כיצד ראו הנוצרים בימי הביניים את היהודי: “כמכשף, רוצח, קניבל, מרעיל, מחלל”.

אבל התמקדות בלעדית בימין הקיצוני מובילה לעיוותים גדולים בניתוח בעיית האנטישמיות המתרחבת. הביאו בחשבון, למשל, את האדם היחיד אשר עוסק בהתלהבות ובעקשנות יתרה בהפצת אנטישמיות ברחבי ארה”ב.

אותו אדם הוא לואיס פרחאן, איש דת ומנהיג אומת האסלאם  (NOI), תנועה פוליטית ודתית אפרו-אמריקאית. NOI הוקמה בשנת 1930, ומספר החברים הנוכחי מוערך ב 20,000-50,000. Farrakhan זכאי לתוארו כאנטישמי האמריקאי המוביל המכהן במשרה מלאה בשל השימוש במגוון רחב של מוטיבים אנטישמיים.

פרחאן כינה את היהדות “דת הביבים” ו”דת השטן”. יש לו שנאה יוקדת כלפי היהודים כעם וכנגד מדינת ישראל. ההסתה שלו נמשכה במשך עשרות שנים. במארס 1984 שיבח פרחאן את אדולף היטלר, אותו כינה “איש גדול מאוד”. פרחאן הוא גם הומופוב וגזען אנטי-לבן.

הספרייה הווירטואלית היהודית חילקה את מבחר ההצהרות האנטישמיות של פרחאן למספר קטגוריות.

אחת הבולטות היא תיאוריות קונספירציה. פרחאן טוען שיהודים ישראלים וציונים מילאו תפקידי  מפתח בפיגועי ה -11 בספטמבר, וטוען שיהודים קיבלו מסרונים שהזהירו אותם שלא להגיע לעבודה ב -11 בספטמבר.

בהתאם למוטיב “יהודים הינם הרשע בהתגלמותו”, מרבה פרחאן לדבר על “יהודים שטנים”. בדרשה משנת 2018 הוא אמר ש”יהודים שטנים” טימאו את העולם המודרני ברעל ובמרמה. היהודי כמרעיל הוא עוד מוטיב אנטישמי קלאסי. במאה ה -14, במהלך מגפת המוות השחור, הואשמו היהודים בהרעלת נחלים ובארות. רבים מהם נרצחו בשל האשמות שווא אלו.

פרחאן השתמש גם במילה “טרמיטים” לתיאור יהודים, שימוש מילולי המזכיר את שפת הנאצים. על ידי שימוש בשפה “ביולוגית” הפכו הנאצים את היהודים ל”חיידקים”,”שרצים”,”טפילים” וצורות אחרות של יצורים תת-אנושיים. בכך הם הניחו את היסודות לרצח עם שיבצעו מאוחר יותר. הבחירה של פרחאן במילה “טרמיטים” לתיאור יהודים משתלבת בקטגוריה הזו של אנטישמיות שבה נעשה ליהודים דה-הומניזציה.

בנוסף על השימוש הרגיל שלו בדימויים אנטישמיים המאפיינים את היהודים כרשעים, כמרעילים וכתת-אנושיים, פרחאן טוען לעתים קרובות כי “הכוח היהודי הוא עצום”. בשנות התשעים הוא אמר כי היהודים הם “מספר קטן מאוד של אנשים, אבל הם הכי חזקים בעולם”. הוא גם אמר: “כאשר אתה רוצה משהו בעולם הזה, היהודי הוא זה שאוחז במושכות.” פרחאן טען שהיהודים שולטים בעולם, הם הכוח הסודי שמניע את הכלכלה העולמית ולהם “השפעה עצומה על ענייני השלטון”. הוא טוען שישראל והיהודים שולטים הן בסנאט והן בבית הנבחרים, ומתייחסים לאנשים לבנים בעמדות חשובות במקסיקו כ”יהודים מקסיקנים “. Farrakhan אף מאשים את היהודים על שסייעו למשטר הרייך השלישי להגיע לשלטון.

פרחאן שוזר לעיתים שני מוטיבים אנטישמיים יחד. כך למשל, הוא אמר: “אתם [היהודים] כרכתם את המשושים שלכם סביב ממשלת ארצות הברית”. האמור משלב את מוטיב השנאה של כוח יהודי רב עוצמה וטבעם התת-אנושי כביכול של היהודים.

נאמנות כפולה, המוטיב האנטישמי הנפוץ ביותר בעולם, היא כמובן גם בנמצא בסבב ההצהרות של פרחאן. הוא הכין רשימה של יהודים שעבדו בשיתוף פעולה הדוק עם נשיאי ארצות הברית ואמר: “כל יהודי שנמצא בסביבת הנשיא הוא סוכן כפול של מדינת ישראל וארצות הברית של אמריקה”.

בביקורו בטהרן בנובמבר 2018 פנה פרחאן לסטודנטים למשפטים באוניברסיטת Tehran. בתום הרצאתו, הצטרפו  Farrakhan והסטודנטים לדקלום קצוב של “מוות לישראל” ו”מוות לאמריקה”. פרחאן גם ניצל את ההזדמנות והכריז על הקמת מדינת ישראל כ”מעשה לא חורי” והאשים את המדינה היהודית ב”שוד, שקר ומרמה”.

אפשר היה לצפות שבשורות תנועתו יישמעו קולות מחאה לאורך השנים נגד האנטישמיות הקיצונית של מנהיגם. זה לא קרה. אומת האסלאם היא אפוא תנועה נגועה באנטישמיות.

אלן דרשוביץ ציין, כי בעוד שדמויות אמריקניות ידועות מהמיינסטרים בדרך כלל שומרים על מרחק מאנטישמים ידועים לשמצה – אף אחד מהם לא היה יושב ביחד, למשל, עם David Duke, לאומן לבן אנטישמי, שהיה בעבר הקוסם הגדול של תנועת הקו קלוקס קלן (תואר שניתן בעבר למנהיג התנועה) – אך רבים מהם היו מוכנים בהחלט לפגוש את Farrakhan. בתמונה שצצה לאחרונה נראה Barack Obama עומד מחוייך לצד Farrakhan בפגישה שאורגנה ב -2005 על ידי אסיפת הבחירה של האפרו אמריקאים. כמו כן, בהלוויה של הזמרת Aretha Franklin באוגוסט 2018, נהנה Farrakhan ממעמד כמעט זהה לזה של סלבריטאי וישב רק שני מושבים מהנשיא לשעבר, ביל קלינטון.

האמריקאית ממוצא פלסטיני Linda Sarsour שהייתה המנהלת לשעבר של “צעדת הנשים” והמנהלת לשעבר של האגודה הערבית האמריקנית בניו יורק, והינה תומכת בתנועת החרם BDS., הביעה אף היא תמיכה איתנה ב-Farrakhan מזה שנים רבות.

בפברואר 2018, יושבת ראש לאומית משותפת נוספת של ארגון צעדת הנשים,, Tamika D. Mallory השתתפה באירוע השנתי של “יום המושיעים” של אומת האסלאם ב-Chicago. שם נשא Farrakhan נאום מפתח משולהב ביותר שכלל הצהרות על “יהודים חזקים” שהוא רואה בהם את אויביו. בעוד ש-Mallory ו- Sarsour גינו אנטישמיות, הומופוביה וצורות אחרות של שנאה, הם נמנעו מלגנות את Farrakhan ועוררו בכך קריאות להתפטרותן.

הקואליציה היהודית הרפובליקנית יצאה אף היא בקריאה להתפטרותם של שבעת עורכי הדין הדמוקרטים שנפגשו עם Farrakhan לפגישות אישיות במהלך כהונתם בתפקיד: Andre Carson (דמוקרט מטעם מדינת אינדיאנה), Maxine Waters (דמוקרטית מטעם מדינת קליפורניה), Danny Davis (דמוקרט מטעם מדינת אילינוי), Al Green (דמוקרט מטעם מדינת טקסס), Barbara Lee (דמוקרטית מטעם מדינת קליפורניה), Gregory Meeks (דמוקרט מטעם מדינת ניו יורק) ו- Rep. Keith Ellison (דמוקרט מטעם מדינת מינסוטה וסגן יו”ר הוועדה הלאומית הדמוקרטית). Ellison נבחר מאז למשרת התובע הכללי של מדינת מינסוטה. גינויים על פגישות אלה הושמעו גם על ידי נציגים דמוקרטיים אחרים. לאחר הביקורת, כמה מאותם שבעת פוליטיקאים גינו במפורש את Farrakhan. בכך שנפגשו אתו, הם ודמויות צמרת אחרות העניקו לגיטימציה לאנטישמי המוביל בארה”ב.

במדינה דמוקרטית, יש להביא אדם שמהווה מקור כה קבוע להתבטאויות של שנאה והסתה בפני בית משפט ולדון אותו למאסר. עם זאת, דבר זה לא אפשרי בארה”ב בשל התיקון הראשון של החוקה, אשר מבטיח חופש הדיבור אפילו עבור מסיתים קיצוניים מהשורה הראשונה.

ראה את הכתוב בגרסת  PDF

ד”ר Manfred Gerstenfeld מכהן כעמית מחקר בכיר במרכז BESA והינו יו”ר לשעבר של ועדת ההיגוי של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. הוא מתמחה ביחסים בין ישראל למערב אירופה, באנטישמיות ובאנטי-ציונות, והוא מחברו של הספר “מלחמת אלף החתכים”.