LOADING

Type to search

מאמרים

אנטישמיות מאז היום

Share
מקור: news1

מאת יצחק מאיר

הדרך האחת להיאבק באנטישמיות היא לקרוא לה בשם  לפרסם ברבים את הדיאגנוזה הפסיכיאטרית שלה

המציאות עצמה איננה סטטיסטיקה. חמישית מאוכלוסיית אירופה עדיין מאמינה כי יהודים ספורים מושלים בהמונים, או כי יהודים אחדים הם מסות רבות מספור, כי הם מקיזים את הכלכלות ומערים אותן אל ורידיהן, ועוד. זה לא אומר כי חמישית מאירופה היא אנטישמית. קרוב לחצי הונגרים ופולנים. זה אומר כי אנטישמיות היא מציאות עיקשת באירופה. מאז חיו בה יהודים. אולי אפילו לפני כן. זה אומר כי כל עוד יש יהודי בעולם, יהיו בו רבים שבעבורם הוא יהיה האחר האולטימטיבי, הנוכל הכורת ברית עם ישויות מגיות הדורות ברוחות או חיות בתהומות. זה אומר כי הדבר האחרון שאנטישמי זקוק לו כדי להצדיק את הרתיעה – עד הפיזית – מיהודים, הוא עובדות. הוכחות. נתונים. עדויות. להפך. האנטישמיות בנויה על פנטזיה. היא לא ביקורת על יהודים. היא פחד. היא חוסר יכולת לספור או למנות יהודים, כי ברור שיהודים – גלויים וסמויים – מאיימים על הרוב הלא יהודי בעולם.

שום קדמה לא תשנה את זאת, כי קדמה היא מפגש בין רציונליות לרציונליות, ואנטישמיות היא מפגש בין רציונליות להזוי. לכן גם אי-אפשר להיאבק באנטישמיות באמצעות עובדות. אם מיליונים בצרפת – מעצמה תקשורתית, חלוצת תרבות וחינוך – אינם יודעים בכלל שהייתה שואה, לא אושוויץ בפולניה ולא גורס בצרפת של וישי, זה לא יבוא על תיקונו בגיוס כל הטכנולוגיות העדכניות של הוראה באמצעות המעולים שבמורים ובמרצים. הם ימשיכו לא לדעת מה שהם למדו. זה אפילו לא הכחשת השואה. זה חוסר הקיום של מישושיות הקולטות אינפורמציה כשהיא נוגעת ליהודים. אנטישמיות היא מחלה כרונית. אנטי אימונית. היא מתפרצת על-ידי ניתוץ מצבות של מתים שאינם יכולים להזיק עוד כי הם מתים אבל אנשים שסובלים מאנטישמיות מפחדים מיהודים מתים כמו מחיים, אולי יותר. היא מתפרצת על-ידי היסטריה של בארות מורעלות, של נשים המטמאות את היילוד, של חיטוי באמצעות הסגר או השמדה.

הדרך האחת להיאבק באנטישמיות היא לקרוא לה בשם. לפרסם ברבים את הדיאגנוזה הפסיכיאטרית שלה. לחיות עם השפויים, ויש, אחרת לא היו משוגעים, ולטפח איתם מערכות יחסים טבעיות לא מפני שהם האחוז הבריא באירופה החולה אלא מפני שהם כל אירופה שאנו מטפחים אתה יחסים, כשם שכל האנטישמים הם כל אירופה הנגועה שאיננו מטפחים אתה אפילו יחסים של אינפורמציה על השואה כדי שיידעו שהייתה.

אנטישמי הוא מי שאומר שלא הייתה שואה, מפני שאילו הייתה לא היו יהודים בעולם, ויש, כל יום יותר. כל המוזאונים, כל האוניברסיטאות, כל הסרטים, לא ישנו את העובדה שלא הייתה.

על כן, רק אם נתייחס אל האנטישמים כאל קורבנות של מגפה עתיקה המסרבת להירפא כי חוליה אינן יכולים להירפא, ונבטח בנורמליות שלנו ונחיה אותה בחמדה עם קשרים חיוניים ודינאמיים עם כל העולמות השפויים שבעולם, נגן על עצמנו בהגנה היותר אמינה האפשרית מן האנורמלייה האנטישמית. המוזאונים והאוניברסיטאות והסרטים, זה לשפויים. האנטישמים רואים בהם הוכחה כי היהודים ממשיכים לרדוף את האנושות. פתולוגיה.