LOADING

Type to search

מאמרים

האימאמים האירופאים קוראים לרצח יהודים

Share
מקור: Israel national news

מאת ד”ר Manfred Gerstenfeld

ההגירה המסיבית של המוסלמים למדינות מערב אירופה הביאה עמה גם מאמצי טיוח גדולים כדי לוודא שבעיות שנוצרו בעקבותיה לא יבצבצו מעל לפני השטח. הטייחנים העיקריים הם פוליטיקאים מערביים, כמו התקשורת ומנהיגים מוסלמים אך יש גם רבים אחרים. סיבה מרכזית למאמצי הטיוח הניכרים היא שהפרסום של פרטי העבריינות, ההסתה ובעיות חמורות אחרות שהביאו עימם מספר מהמהגרים המוסלמים וצאצאיהם, מהווה בעצם כתב אישום ענק נגד ממשלות אירופה. הם הניחו למיליוני אנשים להיכנס ליבשת ללא סינון נאות.

נושאים אחרים עוברים אף הם סילוף. רבים מהפרוגרסיבים המדומים טוענים לשווא שכל התרבויות שוות, טענה פשוטה לסתירה. יתרה מזאת, בעיקר כתוצאה מחטאי הקולוניאליזם, האמונה השגוייה לפיה רק בני אדם לבנים יכולים להיות גזענים זוכה לגושפנקא.

אוסף זה של המצאות הוא בעייתי במיוחד עבור היהודים. יש מספר לא מבוטל של אנטישמים בקרב מהגרים מוסלמים וצאצאיהם. היהודים הפכו אפוא למטרה מועדפת של כמה מהם. מוסלמים מסוימים אחראים למעשי אלימות, ועוד כמה קיצונים יותר הם אפילו רוצחים. כל היהודים שנרצחו מסיבות אידיאולוגיות במאה החדשה במערב אירופה נהרגו על ידי מוסלמים.

בשל התוקפנות הפיזית, ההתקפות האלימות ואפילו הרצח, אלימות מילולית נגד יהודים זוכה לפחות תשומת לב. עם זאת, רבים מן הביטויים הקיצוניים ביותר של שנאה אנטישמית הנזרעת בשטח מגיעים ממוסלמים, כולל מנהיגים דתיים. קריאות מפורשות לרצח יהודים נעשו על ידי אימאמים בכמה מדינות.

ביולי 2018, תובע דני האשים את האימאם Mundhir Abdallah בקריאה להרג יהודים. דמות דתית זו מטיפה במסגד Maskod ALFaruq שב-Copenhagen. בפייסבוק ובסרטוני וידאו שהועלו ל- YouTube  במרץ 2018 ציטט Abdallah חדית, סיפור נרטיב דתי קלאסי; באומרו: “יום הדין לא יבוא עד שהמוסלמים יילחמו ביהודים ויהרגו אותם”. במאי 2017 פרסמה דנמרק רשימה של שישה זרים שנאשמו בהטפת שנאה. חמישה מהם היו מוסלמים והאחד היה מטיף אוונגלי. כניסתם למדינה נאסרה לפחות לשנתיים.

בדצמבר 2017 ציטט Mohamed Tatai, האימאם של המסגד הגדול ב-Toulouse שבצרפת, את החדית המלא המיוחס לנביא מוחמד בנוגע לקרב הסופי והמכריע: ‘יום הדין לא יגיע עד שהמוסלמים יילחמו ביהודים. היהודים יסתתרו מאחורי האבנים והעצים, והאבנים והעצים יגידו: הו מוסלמי, הו, עבד אללה, יש יהודי שמסתתר מאחורי, בא והרג אותו – פרט לעץ הגרקד, שהוא אחד מעצי היהודים”. מסית קיצוני אנטישמי זה היה חבר בקבוצת דו-שיח בין-דתית עם יהודים.

באוגוסט 2014 גירשה איטליה את Raoudi Albdelbar, אימאם מרוקאי שהטיף נגד יהודים במסגד ליד Venice: “הו אללה, ספר אותם אחד לאחד והרוג אותם עד האחרון שבהם”. דרשה זו הגיעה לידיעת הציבור בסרון וידאו שפורסם על ידי MEMRI, קבוצת שירות לניטור המדיה המבוססת ב-Washington.

ב -2001 אילצו הרשויות את מסגד El Tawheed ב-Amsterdam להסיר כמה הצהרות מאתר האינטרנט שלו, ובהן: “היהודים שולטים בתעשיית הנשק, ומצד שני הם אלה שגורמים למלחמות”. בשנת 2018 נודע כי אנשים שהצטרפו לג’יהאד המזויין ולקבוצות טרור פקדו לעיתים קרובות את המסגד האמור.

היהודים אינם המטרה היחידה של מטיפי שנאה מוסלמים. בדצמבר 2016, במסגד Dittsbury ב- Manchester האימאם Mustafa Graf, קרא לג’יהאד מזוין. אחד הנוכחים הקבועים במקום היה Salman Abedi. שישה חודשים לאחר מכן הוא יתפוצץ בפיגוע התאבדות שהרג 22 איש בקונצרט של הזמרת Arianne Grande בעיר.

ב -2016 גירשה בלגיה את האימאם המרוקני ההולנדי El-Alami Amaouch. מאז הוא מטיף בהולנד. עוד מטיף שנאה בהולנד הוא האימאם Fawas Jneid שבהזדמנות אחת תקף מילולית ובערבית את Ahmed Aboutaleb, ראש העיר של Rotterdam ובעצמו מוסלמי אדוק, כאשר כינה אותו מוסלמי כופר ואויב של האסלאם האמתי. שר המשפטים ההולנדי, Fred Grapperhaus, הודיע לחברי הפרלמנט כי הטפה זו לא חורגת מגבולות החוק. איגוד האימאמים ההולנדי מסר לעיתון כי הוא לא יפרסם הודעה רשמית על הערותיו של Jneid. “יש כל כך הרבה אנשים שיוצאים בהצהרות משוגעות,” כך העיר דובר.

מטיפי שנאה מוסלמים ניתן למצוא גם בקנדה ובארה”ב. במדינה השנייה האמנה הראשונית הבעייתית של החוקה מהווה מגבלה רצינית בפעולה נגד מסיתים קיצוניים. בעולם הערבי ובכמה מדינות מוסלמיות מנהיגי דת ומנהיגים אחרים הקוראים לרצח יהודים נפוצים בנוף המקומי. במשך שנים רבות היווה “חדית’ הרצח” חלק מאמנת חמאס.

כל האמור לעיל הוא רק קצה הקרחון. ארגונים מוסלמים באירופה טוענים לעתים קרובות כי למסגדים אין כל קשר לאנטישמיות. אם האיחוד האירופי היה רציני במאבקו נגד הפצת שנאה נגד יהודים, הוא היה מוודא  ששירותי המשטרה בכל המדינות החברות בארגון יחקרו את הטפת השנאה במסגדים ועל ידי מנהיגים דתיים מוסלמים באשר הם, כאשר המידע שאותו ישיגו יהיה נגיש לציבור.

ד”ר Manfred Gerstenfeld היה תקופה ארוכה יועץ בנושאי אסטרטגיה עבור וועדות של כמה תאגידים רב לאומיים גדולים באירופה ובצפון אמריקה. הוא חבר מועצת המנהלים ויו”ר לשעבר של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה וזכה בפרס מפעל חיים ( 2012) של כתב העת לחקר האנטישמיות.