LOADING

Type to search

מחקרים

מחקר חדש של MRC מצא אי דיוקים ועיוותים בסיקור התקשורתי של האנטישמיות ושל מפלגת הלייבור

Share
מקור: Mediare form

דו”ח חדש של הקואליציה הרפורמית לתקשורת (Media Reform Coalition), המבוסס על מחקר של ד”ר ג’אסטין שלוסברג (Justin Schlosberg ) ממחלקת הקולנוע, המדיה והתרבות של Birkbeck, מצא אי-דיוקים משמעותיים או כיסוי מטעה בחדשות סביב האנטישמיות במפלגת הלייבור. בשני שלישים של קטעי החדשות בטלוויזיה שנותחו, נמצאו טעויות דיווח או עיוות מהותי.

במחקר מעמיק של 260 מאמרים וכתבי חדשות מספקי החדשות הגדולים ביותר בבריטניה (כולל BBC Guardian, Sky News, The Daily Telegraph, The Times ו- Huffington Post), המחקר מצא 29 דוגמאות להצהרות או טענות כוזבות, שישה מהם בחדשות BBC בטלוויזיה. כמו כן, זוהו 66 מקרים ברורים של כיסוי מטעה או מעוות, כולל השמטת עובדות חיוניות או זכות תגובה, וכן טענות שנויות במחלוקת חוזרות ונשנות של עיתונאים ללא אימות או הסתיגות.

ד”ר שלוסברג גילה גם חוסר איזון “משמעותי”, בעיקר בחדשות הטלוויזיה, שבהן הקולות התומכים בקוד ההתנהגות המתוקן של הלייבור על האנטישמיות קיבלו באופן קבוע פלטפורמה בלעדית וייחודית ולא ביקורתית, מול אלו המגינים במפלגת הלייבור במספרם שעולים על 4-1.

הסיקור הגזים באופן שגרתי עד כמה אומצה ההגדרה הבינלאומית של איגוד השואה (IHRA) של האנטישמיות, הן בעולם והן בתוך בריטניה.

החוקרים מאשרים כי יש לאפשר לעיתונאים לעשות טעויות, וכי ממצאי המחקר אינם מעידים על כך שהכישלונות היו מכוונים או שהעיתונאים ומוסדות החדשות מוטים מטבעם. אבל הם טוענים כי אנשי מקצוע צריכים לשאוף לדיוק, לקבוע עובדות מהותיות בכל סיפור נתון, ולחקור באופן פעיל את דעתם של המתנגדים או המתנגדים, כולל במקרה זה, בתוך קבוצת המיעוט המדוברת בתוך מיעוטים מושפעים אחרים, ובין מומחים רלוונטיים, כולל משפטיים ואקדמיים. גם על העיתונאים מוטלת האחריות לשמור את זכותם לחקור טענות מחלוקת מצד גורמים מכל הצדדים, ללא תלות במורכבות וברגישות של הסיפור.

ד”ר ג’אסטין שלוסברג, מרצה בכיר לעיתונאות ומדיה באוניברסיטת Birkbeck, אמר: “הסיקור של סוגיה זו פורסם בחדשות – ובמיוחד החדשות המגיעות לרוב האנשים. כמעט כל כשלי הדיווח דיווחו על נרטיב חוזר מסוים: מפלגת הלייבור איבדה את דרכה לטובת הקיצוניים, הגזענים “והשמאל הקיצוני”. חלק מהתומכים האגרסיביים ביותר של הנרטיב הזה טופלו באופן שגרתי על ידי עיתונאים – באופן פרדוקסלי – כקורבנות של תוקפנות על ידי “הפיקוד העליון” של המפלגה.

“בתקופה של חוסר יציבות פוליטית חסרת תקדים, זה מעלה שאלות רציניות על מה שאנחנו מצפים עיתונות חופשית ושדרנים אחראים.”

Labour, Antisemitism and the News: A disinformation paradigm – דוח מלא

תקציר מנהלים