LOADING

Type to search

מאמרים שבדיה

שבדיה כארץ מקלט

Share
מקור: Gatestone Institute

מאת ג’ודית ברגמן

  • לפראס, שוהה בלתי חוקי ועבריין מורשע, הותר להישאר בשבדיה אך ורק מפני שביצע פשע שנאה אלים נגד יהודים שבדים. זאת, חרף העובדה ששבדיה דחתה את בקשת המקלט שלו, ולפיכך לא היתה לו כל זכות משפטית להישאר במדינה.
  • התקדים שקובע מקרה זה מטריד מאוד: אם אתה מבצע פשעים נגד יהודים “שניתן לראות בהם פשע פוליטי חמור המופנה נגד יהודים אחרים”, אז ייתכן שתוכל לקבל מקלט בשבדיה. לאיש כנראה כבר לא אכפת מזכויותיהם של יהודי שבדיה הפגיעים.
  • נראה כי בשבדיה, ואולי גם במקומות אחרים, “זכויות אדם” של זרים השואפים לרצוח חשובות יותר מזכויות אדם של אזרחים שומרי חוק.

אתה שוהה בלתי חוקי במדינה אירופית, מזלזל בצו הגירוש שלך ומבצע הצתה? אין בעיה. אם קיימת סבירות שהמדינה שאליה אתה אמור להיות מוחזר תפגע בך, אתה מוזמן להישאר בשבדיה לבצע פשעים נוספים ולפגוע בשבדים.

בית משפט שבדי לערעורים הפך לאחרונה על פיו גזר דין בנושא גירוש נגד אחד מבין שלושה עבריינים מורשעים בהצתה של בית הכנסת בגותנבורג בדצמבר 2017, בנימוק כי זו תהיה הפרה של “זכויות האדם הבסיסיות” שלו.

ערבי בן 22 מעזה, המכונה פראס, שהה באופן בלתי חוקי בשבדיה כאשר ביצע את התקיפה. בקשת המקלט שלו נדחתה על ידי רשות ההגירה השבדית (Migrationsverket). נאמר לו כנראה כי עליו לעזוב את המדינה, אך הוא נשאר. מסיבות שאינן ברורות, הוא לא הוחזק במעצר לשם גירוש אלא עדיין מסתובב חופשי בשבדיה.

פראס השתמש בחופש זה כדי להשתתף במתקפה על בית הכנסת בגותנבורג. כ-10-15 צעירים אחרים, שמתוכם רק נגד שלושה הוגשו כתבי אישום, הצטרפו אליו. נראה כי בזמן שצעירים יהודים התכנסו למסיבה בבניין סמוך, פראס וחבריו זרקו חפצים בוערים לעבר מכוניות שחנו בתוך מתחם בית הכנסת. איש לא נפגע, השריפה כובתה במהירות על ידי הגשם, ונגרם רק נזק מועט לרכוש. לפיכך, בית המשפט סירב לסווג את הפשע כניסיון רצח כפי שדרשה התביעה. עם זאת, בית משפט השלום ובית המשפט לערעורים קבעו כי ההצתה היא פשע שנאה אנטישמי.

בעבר, בית משפט שלום הרשיע את פראס “בגין איום חמור ובלתי חוקי וניסיון לגרום נזק חמור” וגזר עליו שנתיים מאסר ולאחר מכן גירוש. בית המשפט לערעורים, עם זאת, אמר כי פראס “ביצע מעשים בלתי חוקיים חמורים המהווים איום מתוך כוונה לפגוע בחברי הקהילה היהודית, אולם ניתן לראות במעשה גם פשע פוליטי חמור המופנה נגד יהודים אחרים”.

“לנוכח האינטרס האפשרי של ישראל בנושא וחוסר הביטחון השורר במעברי הגבול בעזה והגדה המערבית ובאזורים אלה עצמם, בית המשפט לערעורים סבור כי קיים חשש סביר לפגיעה בזכויות האדם הבסיסיות של הנדון אם יוסגר לפלסטין. בית המשפט לערעורים דוחה אם כן את דרישת התובע לגירוש…”

בית המשפט התייחס גם לדוחות בנושא זכויות אדם ודמוקרטיה ובישראל וב”פלסטין” שפרסם משרד החוץ השבדי.

במילים אחרות, בית המשפט סבר, כי מאחר שפראס ניסה לשרוף יהודים, מעשה “שניתן לראות בו פשע פוליטי חמור המופנה נגד יהודים אחרים”, לישראל יש אינטרס ביטחוני לחקור אותו. מסיבה זו בלבד – ללא הוכחה או פרטים נוספים – החזרתו לאזור ישראל ועזה עלולה כביכול להפר את “זכויות האדם הבסיסיות” שלו.

משמעות פסיקתו של בית המשפט לערעורים היא כי לפראס, שוהה בלתי חוקי ועבריין מורשע, הותר להישאר בשבדיה אך ורק מפני שביצע פשע שנאה אלים נגד יהודים שבדים. זאת, חרף העובדה ששבדיה דחתה את בקשת המקלט שלו, ולפיכך לא היתה לו כל זכות משפטית להישאר במדינה. לאחר שריצה שנתיים בבית הכלא, הוא ייצא לחופשי ויוכל לבצע פשעי שנאה חדשים נגד אזרחים יהודים בשבדיה.

התקדים שקובע מקרה זה מטריד מאוד – אלא אם יוגש ערעור ובית המשפט העליון יהפוך את ההחלטה על פיה. אם אתה מבצע פשעים נגד יהודים “שניתן לראות בהם פשע פוליטי חמור המופנה נגד יהודים אחרים”, אז ייתכן שתוכל לקבל מקלט בשבדיה. לאיש כנראה כבר לא אכפת מזכויותיהם של יהודי שבדיה הפגיעים.

למעשה, נראה כי זכויות האדם של אזרחים שבדים כבר אינן חשובות למערכת המשפט השבדית. ב-2017, קבע דו”ח כי 75% מהזרים שנידונו למאסר ולאחר מכן לגירוש בגין פשעים חמורים שוחררו בכל זאת לאחר שריצו את עונשם והותר להם להישאר בשבדיה מסיבות שונות. בין השנים 2000-2014 פסקי הדין של בתי המשפט בשבדיה כלל לא גזרו עונש גירוש על 20% מהאנסים הזרים המורשעים הרשומים לאותה כתובת בשבדיה. בקרב אנסים פדופילים המספרים נמוכים אף יותר: 17%. על פי נתונים סטטיסטיים מעודכנים, 9 מתוך 10 זרים שמורשעים בשבדיה אינם מגורשים.

הבעיה חלה גם על מחבלים. לדוגמה, בשנת 2017 סורי שהגיע לשבדיה כ”פליט” בשנת 2015 זוכה בבית המשפט לאחר שהתקיף מוסלמים שיעים עם פצצות תבערה. עם זאת, לאחר שאמר בשיחות שהיו נתונות למעקב כי הוא איש ג’יהאד שרוצה להפוך לשהיד ושוקל ליצור קשר עם דעאש, המודיעין השבדי סבר כי מסוכן מדי שיישאר בשבדיה. רשויות ההגירה רצו לגרשו לסוריה, אך לא הצליחו. נראה כי החוק אינו מתיר לגרשו לסוריה, שם הוא עלול להיכנס לכלא או להיות מוצא להורג. במקום זאת, הוא שוחרר ומתהלך חופשי בסביבות העיר מלמו.

נראה כי בשבדיה, ואולי גם במקומות אחרים, “זכויות אדם” של זרים השואפים לרצוח חשובות יותר מזכויות אדם של אזרחים שומרי חוק.

ג’ודית ברגמן היא בעלת טור, עורכת דין ופרשנית פוליטית.