LOADING

Type to search

ארצות הברית מחקרים

מחקר: אירועים אנטישמיים בו מעורבת ישראל יוצרים אקלים עוין כלפי סטודנטים יהודים

Share
מקור: AMCHA Initiative

מהדו”ח השנתי שפורסם היום על ידי “עמך” בנושא פעילות אנטישמית בקמפוסים בארה”ב עולה כי אירועים אנטישמיים הקשורים לישראל יובילו לרוב לאווירה עוינת כלפי סטודנטים יהודים, זאת לעומת אירועים הקשורים לאנטישמיות קלאסית. ניתוח מעמיק של אירועים מ – 2015 ועד למחצית הראשונה של 2018 העלה כי האירועים הקשורים לישראל הופכים להיות בולטים יותר באופן משמעותי, כאשר במקום להחרים את ישראל מתחילים להחרים סטודנטים ותלמידים יהודים בפועל.

תוך הכרה כי תקריות אנטישמיות עשויות להשפיע על התלמידים היהודים, באופן אינדיבידואלי או קולקטיבי, ביקש המחקר האחרון של “עמך” ללכת צעד אחד רחוק יותר ממחקרים קודמים כדי להבין טוב יותר כיצד האנטישמיות משפיעה על הקמפוסים האמריקאים כיום. בחינה זו גילתה כי אירועים אנטישמיים הקשורים לישראל נוטים לתרום בצורה רחבה יותר לסביבה עוינת כלפי הסטודנטים היהודים מאשר מקרים של אנטישמיות קלאסית, וכי פעילות אנטי ישראלית בקמפוס אינה מכוונת עוד לפגוע בישראל, אך יותר ויותר, לפגוע בחברים הפרו-ישראלים בקהילת הקמפוס.

על מנת להבין בצורה טובה יותר באיזו מידה משפיעים האירועים האנטישמיים על האקלים בקמפוסים בכל הקשור לסטודנטים היהודים, בחנו חוקרי “עמך” מקרוב מקרים של הטרדה, ונדליזם ותקיפה אנטי יהודית (אנטישמיות קלאסית) ואנטי-ציונית (ישראל) שכוונתה לגרום לנזק. החוקרים פיתחו מדד חדש על מנת להבדיל בין אירועים שבוצעו על מנת לפגוע בכוונה ובאופן ישיר ולגרום נזק לסטודנטים יהודים, כגון התקפות פיזיות, איומים, הרס רכוש, בריונות, ובין אלה המבטאים אמונות ודעות קדומות לגבי יהודים או ישראל, אך כוונתם איננה פגיעה פיזית כלפי הסטודנטים היהודים. החוקרים בדקו גם אם כל אירוע בוצע על ידי יותר מאדם אחד, והאם המבצעים היו קשורים לקבוצות מסוימות. על פי מחקר סוציולוגי ופסיכולוגי, בריונות על ידי מספר אנשים או קבוצה, הידועה בשם “הטרדה”, מגבירה את המתח הרגשי של קורבנותיה.

המחקר גילה את הממצאים הבאים:

  • תקריות הקשורות בישראל תורמות לאווירה עוינת בקמפוס
  •  למרות שהתרחשו יותר אירועים אנטישמיים מאשר אירועים הקשורים לישראל, פחות מ- 25% מהאירועים הקלאסיים הראו נטייה לפגיעה בעוד 94% מהאירועים הקשורים לישראל, הראו נטייה לפגוע.
  • באירועים הקשורים לישראל שבהם הייתה כוונה לפגוע, היו ברוב המקרים קבוצות עבריינים מאשר באירועים של אנטישמיות קלאסית.
  • התבטאויות הקשורות בשואה היו התופעה הנפוצה ביותר של אנטישמיות קלאסית על אף שרוב התקריות לא הראו כוונה לפגוע בסטודנטים יהודים.
  •  תקריות בהן הופיעו ביטויים הקשורים לשואה כגון צלבי קרס או בהן הושמעו התבטאויות של רצון להרוג יהודים או להשמיד את העם היהודי, עלו בצורה דרמטית מ- 46 ב- 2015 ל- 113 ב- 2016 ול- 153 ב- 2017. אך במחצית הראשונה של 2018 היו רק 39 תקריות כאלה לעומת 86 במחצית הראשונה של 2017. מספרים אלה מרמזים על ירידה משמעותית ב- 2018 אם המגמה הזאת תימשך.
  • 75% מהתקריות של אנטישמיות קלאסית ב- 2017 כללו התבטאויות הקשורות לשואה על אף שבחמישית מהם היה למבצעים כוונה לפגוע בתלמידים או בצוותים יהודיים.
  • השתקה, נידוי והדרה של סטודנטים יהודים ופרו-ישראלים מהחיים בקמפוסים היו הצורה הנפוצה ביותר של אירועים אנטישמיים הקשורים לישראל.
  • 44% מהאירועים הקשורים לישראל כללו התנהגות שנועדה להשתיק, לשבש או לנסות להפריע לאירועים, תצוגות או טיולים הקשורים לישראל.
  • 76% כללו התנהגות המכוונת ישירות כלפי סטודנטים או קבוצות שמטרתה להרחיק אותם מחיי הקמפוס.
  • מגמות אינפורמטיביות רבות צמחו מ 2015- עד למחצית הראשונה של 2018
  • מספר הניסיונות להשתיק התבטאויות פרו ישראליות נשאר קבוע יחסית.
  • תקריות המנסות להרחיק סטודנטים ואנשי צוות פרו ישראלים מחיי הקמפוס הוכפלו.
  • הניסיונות להרחיק סטודנטים ואנשי צוות פרו ישראלים מהקמפוסים הפכו לבולטים הרבה יותר. מספר התקריות הכוללות קריאות להחרים או לגרש סטודנטים או קבוצות פרו ישראליות עלו מ- 3 ב- 2015 ל- 14 ב- 2017 ו- 18 במחצית הראשונה של 2018.

על אף העובדה כי נדמה שמעשים אנטישמיים הקשורים לישראל תורמים יותר לסביבה עוינת בקרב סטודנטים יהודים, מנהלי האוניברסיטה בדרך כלל נתנו מענה הרבה פחות הולם לאירועים הקשורים לישראל, מאשר לאירועים של אנטישמיות קלאסית. במידה רבה זה נובע מכך שמנהלי אוניברסיטאות מכירים בכך שהאנטישמיות הקלאסית עלולה להפר את חוק האפליה הממלכתי או הפדרלי האוסר על הטרדה של תלמידים על בסיס מאפיינים כגון גזע, צבע ומין, דת ומוצא אתני. עם זאת, מנהלי אוניברסיטאות לעיתים רחוקות מכירים בהתנכלויות אנטי-ציוניות כצורה של הפליה בלתי חוקית, משום שהם רואים אותה כנובעת משיקולים פוליטיים ולא משיקולים אתניים או דתיים.

אבל המציאות היא שהטרדה היא הטרדה. ההשפעה של חוסר סובלנות והטרדה של סטודנטים היא  זהה, ללא קשר למוטיבציה של העבריין או זהות הקורבן. יש להתייחס להתנהגות הנתעבת המונעת מהתלמידים לזכות בחינוך בלי שיטרידו אותם ולטפל בה.

בעוד חוקים נגד אפליה מנסים להבטיח שסטודנטים יהודים יהיו מוגנים מפני הטרדה, ישנם צעדים מידיים שמנהלי האוניברסיטה יכולים וצריכים לנקוט עכשיו, כולל הנפקת “הצהרת שיוויון” המבטיחה לכל הסטודנטים הגנה שווה מפני הטרדה והתנהגות לא סובלנית; תיקון מדיניות האוניברסיטאות כך שתאסור הטרדה, דיכוי חופש ביטוי והפרעה לגישה להזדמנויות חינוכיות שוות עבור כל סטודנט; והנהגת תכניות חינוכיות לעידוד מגוון רחב של השקפות באופן פרודוקטיבי ומכובד.