LOADING

Type to search

מאבק באנטישמיות

הממונה מטעם הממשלה הפדראלית הגרמנית לעִניין אנטישמיות: “העובדה שאנו חייבים להציב שמירה על בתי כנסת הינה בושה”

Share
מקור: dw

החֵל ממאי השנה, פליקס קליין הינו הממונה מטעם הממשלה הפדראלית הגרמנית לעִניין אנטישמיות. ב”ראיון השבוע” הוא מסביר, כיצד הוא רוצה לבלום את האנטישמיות בגרמניה.

אז, בבית הספר –  כך מספר פליקס קליין –  היו לו חברים יהודיים. “אנשים אשר איתם הסתדרתי היטב, ואשר עימם אני מיודד עוד היום”. ואז, בגיל 18, הוא נסע לישראל בפעם הראשונה, במסגרת חילופי תזמורות. “קיבלו את פנינו  בחיפה, בקונסרבטוריון, ואנו ניסינו לבצע את בטהובן”. להרבה ישראלים צעירים היו אותם תחומי ההתעניינות כפי שיש לו, הוא הבחין אז בזאת לטענתו, ובו-זמנית הארץ הינה כה שונה, כלומר אוריינטאלית. “הדבר ענייֵן אותי מההתחלה, ושם חשבתי: כן, זאת ארץ, אשר שווה לעסוק בה”.

מאוחר יותר, כדיפלומט, תמיד היה לו דין ודברים, ושוב מה לעשות עם היהדות וגם עם ישראל –  כך מדווח פליקס קליין, מי שהחֵל ממאי השנה הינו הממונה מטעם הממשלה הפדראלית הגרמנית לעִניין אנטישמיות, ב”ראיון השבוע” של התחנה  “הגל הגרמני”. ב- 2014 הוצעה לקליין על ידי משרד החוץ מישרה של ממונה מיוחד לעִניין היחסים עם ארגונים יהודיים. “אני לא היססתי זמן ארוך, וכתוצאה מכך יצא גם, שאני הפכתי עכשיו לממונה מטעם הממשלה הפדראלית לעִניין החיים היהודיים”.

בהתאם למצב העניינים, אמורה המִשרה לדרוש אנרגיות ניכרות. מוֹניקה שוורץ-פריזֶל, המנהלת של מחקר באינטרנט בעניין האנטישמיות, אשר מתבצע באוניברסיטה הטכנית של ברלין, ציינה לאחרונה מִספר: 1062. על פי הטענה, פוליטיקאים הצהירו בשנים האחרונות לעיתים כה קרובות, שחייבים לצאת ולפעול נגד האנטישמיות “במלוא החומרה והקשיחות”.

אבל האם לאחר המילים באו גם מעשים? כלומר,  גילויי דעת, הפגנות סולידאריות, ומעל לכל גזרי דין עקביים בהתאמה? לא. חסרות השלכות לעניין, נאמר במחקר אשר התפרסם ביולי. “אלו נוסחאות ריקות, אני לא רואה את החומרה והקשיחות הזאת”, כך לדברי שוורץ-פריזל.

האנטישמיות לובשת צורות רבות. קליין מדווח, שהוא תמיד רשם לפניו, בסביבת החיים הפרטית, דעות קדומות נגד יהודים, וגם את מה שקרויה האנטישמיות המשנית, אשר שואבת את המוטיבים שלה מעל הכל מהפוליטיקה. “אם נאֱמר לדוגמא, שהיהודים אכן לא צריכים להתפלא, אם מגיעים הדברים לכלל התקפות באירופה”. על פי הטענה, גם היחסים בין ישראל והפלסטינאים הינם מקור לאנטישמיות זאת. “זה לא שונה מאשר האופן, בו התייחסו הנאצים ליהודים בשנות הארבעים”.

“תמונות עתיקות הקיימות מזה מאות שנים”

“קשר עולמי”, “רוצחי ילדים”, “קלָאנים של ציונים”  – המחקר הברלינאי מפרט אחדוֹת מהמילים, אשר ניבּטות מבעד לאינטרנט: נוסחאות קומפקטיות, אשר ניתנות לתפיסה בקלות, אשר נודעת להן בהחלט השפעה על אלה, אשר מסתפקים בסיסמאות. “אלו תמונות ורצפי טיעונים, הקיימות כבר מאות שנים, ואשר תמיד ממלאות שוב ושוב תפקיד”, אומר פליקס קליין. “תמונות אנטישמיות נוראיות ומפחידות אלו מופיעות שובו ושוב”. בייחוד מקוממת אותו העובדה, שהביקורת על האנטישמיות מהתקופה שלאחר שלטון הנאצים מצויה בחֶלקה בתהליך התפוגגות. דוגמא לכך הינה, לטענתו, ההתבטאויות של יושב ראש סיעת “האלטרנטיבה לגרמניה”, אלכסנדר גָאוּלָנד. “ההתבטאות שלו, האומרת כי שתים עשר שנות התקופה הנאצית הינה “ירייה על ציפורים” בהיסטוריה, מדאיגה אותי, בגלל שבאווירה זו יכולות תיאוריות אנטישמיות לפרוח שוב”.

הדברים לא נותרים בגדר התקפות מילוליות בלבד. המסעדן היהודי יוֹראי פיינברג  נאלץ לחוות, בדצמבר אשתקד, גילוי שנאה אנטישמי מול בית העסק הברלינאי שלו, ברחוב. את הווידיאו של התקרית הוא העלה בהמשך הדברים לאינטרנט. מושמעות בזאת מילים כגון |אנחנו לא רוצים אתכם כאן” ו”תא גזים”. ובאפריל תקף, גם כן בברלין, פליט סורי צעיר תקף שני גברים חובשי כיפה. במשפט אשר נערך בעקבות זאת נגזרו עליו ארבעה שבועות מאסר.

“האנטישמיות מופיעה באופן גלוי לחלוטין”

התפתחות זו מדאיגה אותו מאוד, אומר פליקס קליין. “על פי תפיסתי, תמיד הייתה אנטישמיות בגרמניה. אולם היא לא הופיעה באופן כה גלוי ובוטה כפי שקורה דווקא עכשיו. זה הדבר החדש, והדבר קשור באופן מאוד חזק לאינטרנט, אשר תרם לנטרול כל עכָּבות. מה שמדאיג אותי בנוסף הינו מצב העניינים, בו עולם וירטואלי זה הופך ליותר ויותר דומה לעולם האמיתי, ויש לו השלכות שליליות חוזרות על ההתנהלות האישית שלנו בתוך החברה”.

כיצד פועלים נגד האנטישמיות? קליין מצביע על חוק האכיפה ברשת, אשר פורסם בשנה שעברה. לדבריו, חייבים לחזק את היישום שלו. בנוסף לכך, מדובר בהגברת הרגישות הפוליטית לעניין. מי שרואה תכנים אנטישמיים באינטרנט –  אמור לדווח עליהם.

בהתאם לסטטיסטיקה משטרתית אשר פורסמה על ידי משרד הפנים, קיצונים מהימין נושאים באחריות ל- 90 אחוז מהעבירות הפליליות האנטישמיות. קליין נרתם לנושא, וקורא בזאת “להביט עוד פעם” בסטטיסטיקה. לדבריו, המִספרים הינם מדהימים. “כאשר אנחנו שואלים יהודים, אז הם מרגישים משהו אחר  – מעל לכל, בכל הנוגע להתקפות הפיזיות. שם נתפסת האנטישמיות אשר יוצאת מחוגי המוסלמים כהרבה יותר גדולה בהיקפה”.

אודות האנטישמיות היוצאת מחוגי מוסלמים

בו-זמנית, קליין נשמר כנגד המושג “אנטישמיות מוסלמית”. לדבריו, המונח לא נכון, “מכיוון שהוא מעמיד קשר ישיר בין האסלאם כדת ובין האנטישמיות. את זה אני לא רואה כנכון”.

על כל פנים, קיימת על פי הטענה אנטישמיות היוצאת מחוגי אנשים מוסלמים. “הדבר הינו למעשה בעיה הולכת וגדֵלה, אתגר גדול, אשר אנחנו חייבים להתמודד איתו, בפרט בקשר עם משבר הפליטים הגדול מ- 2015. אנו עוסקים בזאת אכן באנשים, אשר עברו סוציאליזציה במדינות, אשר בהן אנטישמיות הינה על סדר היום, ואפילו כמעט שייכת לדוקטרינה של המדינה. כאן עומדת בפנינו משימת אינטגרציה אדירה”. אבל חייבים לומר גם את זה: “אנשים אלה לא הגיעו אלינו, על מנת להפיץ אנטישמיות, אלא מכיוון שהם חששו לחייהם, ולכן אנו גם מציעים להם הגנה”.

אך הרבה יותר מדאיגה ומביישת, לטענתו, היא העובדה שחייבים גם הלאה להציב שמירה לבתי כנסת בגרמניה. “לא צריך לקבל את זה. אסור לנו בכלל להתרגל לראות כלי רכב משטרתיים מול מוסדות יהודיים. כאן אני אירתם במלוא הכוח, על מנת שנוכל לסיים מצב עניינים זה בקרוב”.