LOADING

Type to search

גרמניה מחקרים

בגרמניה, האנטישמיות ברשת הופכת לתופעה של המיינסטרים, כך מסיק מחקר חדש.

Share
מקור: linguistik

מחקר שלו ציפו זמן רב, שערכה המומחית הנודעת לאנטישמיות Monika Schwarz-Freisel, גילה כי כמות התוכן האנטישמי באינטרנט גדלה באופן מסיבי ב -10 השנים האחרונות, חלחלה אל הזרם המרכזי של החברה, והופכת לקיצונית יותר ויותר.

המחקר, שפורסם ביום רביעי, בחן 300,000 מצגים של תוכן מקוון שהופיעו ברשת הגרמנית בין בשנים 2014 ל 2018, עם דגש על מדיה חברתית. במהלך השנה הראשונה של המחקר, פחות מ -23% מהתוכן סווג כאנטישמי. בשנת 2017, אומדן זה זינק ליותר מ -30%.

מחקר דומה שנערך על ידי Schwarz-Friesel בשנת 2007 גילה שרק 7.5% מהתוכן המקוון שנבדק היה אכן אנטישמי, מה שמעיד על עלייה של יותר מ 22% במהלך העשור האחרון.

התוצאות האחרונות מראות לא רק עלייה ניכרת בכמות התוכן האנטישמי הנמצא ברשת, כי אם גם מגמה של הקצנה מבחינת איכות התוכן. לדוגמה, הערות אנטישמיות שמתפרסמות בתגובה לחדשות ומאמרים אחרים לא רק שהתרבו במספרן אלא גם הפכו להיות אלימות יותר בתוכנן.

המחקר מומן על ידי איגוד המחקר הגרמני, והתוצאות פורסמו היום במסיבת עיתונאים באוניברסיטת Technical ב-Berlin שבה משמשת Schwarz-Freisel כפרופסור למדעי הקוגניציה.

“האנטישמיות נמצאת בכל מקום בתקשורת באינטרנט”, אומרת Schwarz-Freisel. “היא גם התרחבה והתעצמה בעידן הדור השני של שירותים ברשת Web 2.0, בכל הנוגע לקישורים מקוונים, לתמונות, טקסטים, שירים וסרטים.”

למעשה, קמפיינים נגד אנטישמיות כשלעצמם ברשתות המדיה החברתית כגון Facebook מעוררים כמויות מסיביות של הערות אנטי-יהודיות. שלושים ושמונה אחוזים מההערות שפורסמו בתגובה לקמפיין של פייסבוק בגרמנית ב-2014 שתוויתו “לעולם לא עוד שנאה נגד יהודים” היו למעשה בעלות תוכן אנטישמי.

המחקר מצא גם כי האנטישמיות ברשת מופיעה בחלקה הגדול תוך שימוש בסטראוטיפים על מדינת ישראל.

Schwarz-Friesel אומרת כי ניתן להבחין בין אנטישמיות הקשורה למדינת ישראל לבין ביקורת לגטימית על ישראל על ידי מספר מושגים המוגדרים באופן ברור ומושתתים מבחינה מדעית. היא אומרת שיש מעט מאוד ראיות לכך שחששות המושמעות לעיתים קרובות לפיהם כל ביקורת על ישראל עשויה להצטייר כאנטישמית, אכן נכונות.

“הוכח מדעית שהאנטישמיות הקשורה לישראל מבוססת על סטריאוטיפים אנטי-יהודיים קלאסיים”, נכתב בהצהרה של Schwarz-Freisel וצוות החוקרים שלה.

למרבה הפלא, המחקר מצא גם כי הצהרות אנטישמיות המתחזות לביקורת על ישראל מופיעות לעיתים קרובות בהקשרים שאינם קשורים לסכסוך במזרח התיכון.

האנטישמיות הקשורה לישראל, לדברי החוקרים, מדאיגה במיוחד, שכן היא נחשבת לעתים קרובות מקובלת מבחינה חברתית, ולכן נתקלת בהתנגדות מועטה מצד המיינסטרים והאליטות בחברה. זה גורם לה למלא תפקיד מרכזי במיוחד בהפצת ובמיזוג של השקפות עולם אנטישמיות.

עם זאת, האנטישמיות הקשורה לישראל אינה הצורה הנפוצה ביותר של שנאת יהודים באינטרנט. חמישים וארבעה אחוזים מהחומר האנטישמי שנסקר על ידי חוקרים התבסס על מליצות אנטישמיות שגורות, כגון “היהודים הם האויבים הגדולים ביותר של האנושות”.

בניגוד להנחות לפיהן אנטישמיות מוסלמית היא במידה רבה תגובה להלכי הפוליטיקה בישראל, נמצא כי אנטישמיות מוסלמית מתבססת על סטריאוטיפים קלסיים לעתים קרובות יותר מאשר על נושאים הקשורים לישראל.

באופן מדאיג, המחקר טען כי הגידול הכולל באנטישמיות ברשת אין מקורו בגורמים קיצוניים. משמעות הדבר היא כי אי סובלנות כלפי יהודים אינה מוגבלת לקבוצות שוליים רדיקליות שהתפצלו מהמרכז, אלא מהווה חדירה של ממש למיינסטרים של החברה.

לבסוף, המחקר מצא אחידות ברעיונות אנטישמיים בקרב משתמשים באינטרנט ללא קשר להשתייכותם הפוליטית או לרקע האידיאולוגי שלהם, עדות להשתלבות של האנטישמיות ולהמשכיותה בחברה.