LOADING

Type to search

גרמניה מחקרים

לקרוא או לשרוף? הספרות האנטישמית עדיין על המדפים

Share
מקור: hopenothate

כתבים שמהללים את היטלר, ספרי הכחשת שואה, חידוש ל”פרוטוקולים של זקני ציון” שמאשים את היהודים בפיגועי ה-11 בספטמבר, ו”מיין קאמפף” שיצא שוב בגרמניה והפך לרב מכר: דוח חדש מבקר חנויות מובילות שמוכרות ספרים אנטישמיים, ומעלה את השאלה הגדולה לגבי הספרים שעומדים עלינו לכלותנו – האם להשאיר אותם על המדף בשם חופש הביטוי או לצנזר?

בין בליל הארמית שאף אחד לא מבין לילד הקטן ששוב מתבייש לשאול מה נשתנה, יש קטע בהגדה שרבים מתפתים לפתח סביבו שיחה בליל הסדר. זה מגיע קצת אחרי האיזכור לסיבה שבגללה אנחנו אוכלים מרור, כשקוראים את הציווי “בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”. באמת יפה. ההגדה מסבירה שכולנו עבדים, שהיציאה ממצרים היא רק אלגוריה, ושואלת למה אנחנו משועבדים, איפה החירות שלנו ומאילו כבלים כדאי לנסות להשתחרר.

הצד הפחות יפה של המסורת הזו מצמיח דורות על דורות של אנשים שפשוטו כמשמעו, תופסים עצמם כאילו יצאו ממצרים: פליטים, נרדפים, שההיסטוריה המדממת של עמם קרובה אליהם, מחכה ממש שם מאחורי הפינה. די בקלות מושלמת התודעה הזו על ידי חלקים אחרים בהגדה, ששואפת להנחיל את סיפור העבדות והיציאה ממצרים לילדים, לילדיהם, ולהזכיר לכולם, בין השאר, “שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו”. את העניין הזה הפנמנו, ואנחנו מצטיינים בגילוי ערנות כלפיו, בחיפוש אחר סימני אנטישמיות, עד המקרים הרבים שבהם נמצאות הוכחות למה שבעצם כלל אינו שם. אולם לפעמים השנאה אכן מתגלה במערומיה, ומשזה קורה, מה למעשה נדרש מאיתנו? להוציאה מחוץ לתחום, לצנזר ולהתכחש? או דווקא להכיר בביטויים שלה, לנסות להבין מה המקור שלהם ואיך הם משתלבים בסיפורו של עם שבמידה רבה צמח מתוך תלאות הזרות שלו?

לפני כשבועיים פורסם דוח של הארגון הבריטי האנטי-גזעני Hope Not Hate, שחשף כי חנויות ספרים מובילות בהן אמזון, וו-ה סמית, ווטרסטונס ופוילס, מחזיקות במבחר רחב של ספרים שבמרכזם אידיאולוגיה אנטישמית, שנאה ואלימות השואבות מקורותיהן מחוגי ימין קיצוני. בין הספרים שצוינו שם הוזכר רומן הטרור “יומני טרנר” שיצא ב-1978 ונכתב על ידי וויליאם פירס, ממעצבי אידאולוגיית העליונות הלבנה בארה”ב במאה הקודמת. הספר, שמתאר בין השאר פיגוע קטלני, הוביל את טימותי מקווי לפוצץ ב-1995 את בניין הממשל הפדרלי באוקלהומה סיטי ולשים קץ לחייהם של 168 בני אדם. הוא גם זה שהיווה השראה לשלושת הפיגועים הגזעניים של הניאו-נאצי הבריטי דייויד קופלנד ב-1999.

לקריאת הדו”ח