LOADING

Type to search

גרמניה סקרים

כמה אנטישמית היא גרמניה?

Share
מקור: FAZ

באפריל השנה הסטודנט הישראלי, אדם א., אשר הינו בן למשפחה ערבית, הלך לטייל בברלין כשהוא חובש כיפה, כיסוי הראש היהודי הטיפוסי. את הכיפה נתן לו במתנה חבר יהודי, יחד עם ההסבר, שהוא לא אמור לחבוש אותה ברחוב, שכן הדבר עלול, על פי הטענה, להיות מסוכן. אדם א. רצה להוכיח את ההיפך. הוא טעה.

באזור המגורים שלו בתוך הרובע, פְּרֶנצלָאוּאֶר בֶּרג, אשר על פי המשוער הינו סובלני, פסעו לעברו גברים צעירים, וגידפו אותו בכינוי “בן זונה”. תצלום וידיאו, אשר הופץ חיש מהר באינטרנט, מציג כיצד גבר אחד, תחת הקריאות “יָהודי” (“יָהודי בערבית הינו “יְהודי”),  משתלח בו תוך מכות עם חגורה.

תקרית זו עוררה דיון אודות האנטישמיות בגרמניה. בחוזקה רבה יותר מאשר קודם, הוסבה תשומת ליבו של הציבור לפעולות ההתעמרות העוינות, אשר יהודים עלולים להיות חשופים להן כיום. רק בדצמבר ספג בעל מסעדה ישראלי בברלין – שונֶבֶּרג, במשך דקות ארוכות, גידופים ברחוב. בתי ספר דיווח על התקפות על תלמידים יהודיים, לעיתים קרובות מצד חבריהם ללימודים שהינם ממוצא ערבי. יושב ראש המועצה המרכזית של היהודים, יוזף שוּסטֶר, ייעץ שלא לחבוש כיפה בערים גדולות בגרמנית.

אנטישמיות מיובאת?

התהווה בזאת ויכוח בשאלה, האם גרמניה, עם ההגירה למדינה של מאות אלפי אנשים ממדינות מוסלמיות – חווה בעיה הולכת וגדֵלה עם אנטישמיות מיובאת. בו-זמנית, גם לא היו חסֵרות אזהרות, על פיהן אין זה הגון לנסות לתלות את הבעיה במהגרים: על פי הטענה, העוינות כלפי יהודים נפוצה, עכשיו כמו בעבר, בקֶרב האוכלוסייה הוותיקה.

האם הדבר נכון? סקרי דעת הקהל של המכון לחֵקר פנימי והתבוננות בדמוקרטיה ב-Allensbach אינם מציגים תמונה חד-משמעית. בפועל, קלישאות אחדות לגבי “היהודים” מחזיקות מעמד ונשמרות בעיקשות בקרב האוכלוסייה. ואולם, עוינות אמיתית כלפי היהודים חש לכאורה רק  מיעוט קטן. ומעל לכל: האנטישמיות הפכה בעשורים האחרונים דווקא ליותר נדירה.

על השאלה הישירה: “האם האנטישמיות, כלומר העוינות כלפי היהודים, הינה בעיה גדולה אצלנו כיום, או שאלֶה, על פי ראייתך, מקרים חריגים?” –  השיבו הנשאלים תוך הבעת דאגה מועטה בלבד. 23 אחוזים בסברו, שמדובר בבעיה גדולה, ואילו 58 אחוז חשבו, שבהתקפות המדֻווחות  באמצעי התקשורת מדובר במקרים בודדים ספציפיים. אם הזכירו להם את התקרית בפּרֶנצלאואר בֶּרג, הרי שהתשובות יצאו במידה ניכרת ספקניות יותר: רק 27 אחוז אמרו, שזה היה מקרה בודד, בעוד ש- 44 אחוז סברו, שההתקפה על האיש חובש הכיפה הינה סימן לאנטישמיות, הנפוצה בקרב אנשים ממוצא ערבי בגרמניה.

אין כל אינדיקציות לכך, שהגרמנים סרבו להתמודד עם נושא הרצח ההמוני של היהודים ברייך הגרמני. על השאלה: “האם אתה מאמין, שרוב הדברים אשר מדֻווחים לגבי מחנות ריכוז ורדיפות היהודים הינם נכונים, או שהרבה מזה מתואר בהגזמה?” – השיבו נכון לעכשיו 81 אחוז, שעל פי דעתם רוב הדיווחים האלה הינם אמיתיים, ורק שישה אחוז סתרו זאת.

גם לתיזה האומרת, שמתמודדים יותר מדי עם פשעי הנאצים –  הרוב אינו מסכים. שאלה אחת התנסחה כך: “האם מדווחים כיום, ברדיו ובטלוויזיה, בעצם יותר מדי או פחות מדי על רדיפת היהודים ברייך השלישי?”  –  26 אחוז השיבו על שאלה זו, שמדווחים על כך יותר מדי, אך בפברואר 1995 היו אלה עדיין 36 אחוז.

על אותה המגמה מצביעות התשובות על השאלה,  האם זמן כה ארוך לאחר סיום המלחמה לא היה עדיף שלא לדבר יותר הרבה על העבר הנאצי, ושמא היה עדיף למתוח קו מתחת לעניין זה. 45 אחוז מגוננים כיום על דעה זו, ואילו בשנת 1986 היו אלה, במערב גרמניה, עוד 66 אחוז, כלומר 21 אחוז יותר מאשר היום.

אבני נגף כמשענת התומכת בזיכרון

פרט קטן, אבל מאלף ואינפורמטיבי בהקשר זה, הם “אבני הנגף”, אותן לוחיות פליז, אשר הוכנסו בעקבות יוזמתו של האמן גוּנתֶר דֶמניג, החֵל מ- 1992, במקומות רבים בתוך הריבוד של הרחובות, והן משמשות תזכורת לאנשים  –  לרוב יהודים  –  אשר חיו במקומות הנוגעים לדבר, והוגלו ונרצחו על ידי הנאצים.

58 אחוז מהגרמנים כבר ראו אבני נגף כאלו, וכמעט אותו המספר, 54 אחוז –  החשיבו זאת לרעיון טוב, להזכיר בדרך זו את הקורבנות היהודים של המשטר הנאצי, ורק 15 אחוז סותרים ומתנגדים לכך.

הגרמנים מתגלים כמסויגים יותר, במידה ניכרת, כאשר מדובר בשאלה – האם גרמניה נושאת באחריות מיוחדת כלפי מדינת ישראל. 31 אחוז מהנשאלים הסכימו לתיזה זו בסקר הנוכחי, 41 אחוז התנגדו לכך, כאשר ניתן להבחין בזאת בהבדל ברור בין הדורות. בעוד ש- 39 אחוז מבני השישים והנשאלים המבוגרים יותר סבורים, שגרמניה נושאת באחריות מיוחדת לגורלה של ישראל, הרי שבקרב האנשים שמתחת לגיל שלושים –  המספר עומד על 22 אחוז בלבד.

כלומר, מספר דברים תומכים בכך, שבהינתן מרחק כרונולוגי הולך וגדֵֶל מתקופת הרייך השלישי  – קשה יותר לממשלה הפדראלית בגרמניה להנחיל את הגישה האומרת, שביטחונה של ישראל הינו חֵלק מאושיות קיומה של הרפובליקה הפדראלית של גרמניה.

תוצאות הסקר אינן מכילות כל אינדיקציות לעוינות מובהקת או אף גוברת בקרב האוכלוסייה כלפי היהודים: בשאלה אחת, הוצגה רשימה עם קבוצות אוכלוסייה שונות. הנשאלים התבקשו לציין, אלו מבין קבוצות האנשים הללו הם לא היו אוהבים כשכנים שלהם.

77 אחוז אמרו, שהם לא היו אוהבים לגור ליד נרקומנים, 75 אחוז הזכירו אנשי ימין קיצוני, 73 אחוז –  אנשים אשר הינם לעיתים קרובות שיכורים, 56 אחוז  –  אנשי שמאל קיצוני, ואילו 28 אחוז –  מוסלמים. לעומת זאת, רק 5 אחוז לא רצו יהודים כשכנים שלהם. ב- 1991 עמד מספרם של אלה על 12 אחוז.

על כל פנים, קלישאות רבות השתמרו  –  על פי המשוער במידה רבה בתת-מודע  –   לגבי תכונות של יהודים. את זאת מציגות התשובות על השאלה, אשר בה המראיינים הציגו 22 כרטיסים, אשר על גביהם הופיעו תכונות אישיות. מחצית מהנשאלים התבקשו לפרוש את הכרטיסים, אשר על גביהם הופיעו תכונות, אשר אותן היו מוצאים, על פי הטענה, לעיתים קרובות במיוחד אצל יהודים. הקבוצה האחרת נדרשה לשייֵך את אותן התכונות למוסלמים.

התמונה המעֻוותת לגבי הסוחר החמדן והערמומי

ההשוואה בין התכונות המשויכות ליהודים ולמוסלמים הינה מאלפת ואינפורמטיבית. שתי הקבוצות צוינו על ידי רוב מובהק כדתיות (יהודים – 72 אחוז, מוסלמים – 81 אחוז) וכן כמסורתיות (יהודים – 65 אחוז, מוסלמים – 73 אחוז). ואולם, שהם מוצלחים בחיים העסקיים  –  סברו 66 אחוז לגבי היהודים, ורק 18 אחוז –  לגבי מוסלמים. גם אינטליגנציה וחריצות יוחסו ליהודים לעיתים הרבה יותר קרובות מאשר למוסלמים, וכך גם חמדנות באשר לכסף, בעוד שבאופן מהופך  –  מוסלמים תוארו לעיתים הרבה יותר קרובות כרדיקאליים, בלתי ניתנים לפיוס וחסרי התחשבות.

לאורך כל הדרך, מתגלה בתוצאות הסקר, שהשיפוטים לגבי יהודים יצאו בבירור שליליים יותר בקרב תומכי מפלגת האלטרנטיבה לגרמניה מאשר בקרב תומכי כל המפלגות האחרות. דוגמא לכך מציגה שאלה, אשר בה הוזכרה, בניסוח זהיר, התיאוריה בדבר “הקשר העולמי היהודי”. היא מתנסחת כך: “אם מישהו אומר: ‘ליהודים יש השפעה רבה מדי על העולם’, האם היית אומר שהדבר נכון , או לא נכון?”

22 אחוז הסכימו לתיזה. בקרב תומכי המפלגות, נע הערך המספרי בין 16 אחוז (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה) ל- 20 אחוז (השמאל). רק תומכי האלטרנטיבה לגרמניה חרגו לחלוטין מהתבנית שהתגבשה: 55 אחוז מהם סברו, שליהודים יש השפעה רבה מדי על העולם. כאן מפרידה תהום עמוקה בין תומכי האלטרנטיבה לגרמניה לבין אלה של המפלגות האחרות.

גם לגבי שאלה אשר נוּסחה באופן אנלוגי, האם למוסלמים יש השפעה רבה מדי בעולם –  התייחדו ונבדלו תומכי האלטרנטיבה לגרמניה מהנשאלים האחרים: הם הסכימו, בשיעור של 54 אחוז, לתיזה זו, בעוד שבקרב תומכי המפלגות האחרות  –  המספרים נעו בין 22 אחוז  ל- 35 אחוז. מן הסתם, עוינות כלפי היהודים ועוינות כלפי האסלאם אינן עומדות בסתירה זו לזו.