LOADING

Type to search

בריטניה מאמרים

טיוח האנטישמיות במפלגת הלייבור הבריטית

Share
מקור: Algemeiner

מאת מנפרד גרסטנפלד ואיירין קורוק

בשנת 2016 הייתה בריטניה המדינה הראשונה שאימצה את הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA). אבל פעולות רבות מצד מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית, ג’רמי קורבין, מוכיחות כי הגדרה זו מכסה רק חלק מהפעולות שאותן ניתן להגדיר כאנטישמיות.

קורבין נבחר למנהיג מפלגת הלייבור בספטמבר 2015. הוא פעיל אנטי-ישראלי מזה שנים רבות והוא גם מעורב בנושאים רבים מחוץ לקווי הגבול של האנטישמיות כפי שהוגדרו על ידי IHRA. בשנת 2009 כינה קורבין את ארגוני הטרור של חמאס וחזבאללה “ידידים שלי” וקיבל את נציגיהם בפרלמנט הבריטי. כמו כן השתתף קורבין במשך שנים רבות בישיבות של ארגון בראשותו של מכחיש השואה, פול אייזן. הוא גם תרם כסף לארגון זה.

זמן קצר לאחר שקורבין נבחר לתפקידו הוא מינה את קן ליווינגסטון, ראש העיר לשעבר של לונדון, לתפקיד בכיר במפלגה. מאוחר יותר ליווינגסטון הושעה בגלל הערות אנטישמיות שהשמיע. קורבין גם מינה את העיתונאי Seamus Milne למנכ”ל של מחלקת האסטרטגיה והתקשורת שהוא מונח נרדף ל”ד”ר ספין”. בשנת 2007 האיש הזה אמר כי הקמת מדינת ישראל הינה פשע.

קורבין היה חבר בשלש קבוצות סגורות באינטרנט שפרסמו פוסטים אנטישמיים. הוא גם תמך במי שצייר ציור קיר אנטישמי בפייסבוק ב- 2012. לאחרונה הוא התנצל על כך.

כשקורבין סוף סוף ישב לשיחה עם קבוצה יהודית ב- 2018 היה זה עם הארגון הימני קיצוני Jewdas שהזמינו אותו לחגוג איתם את ליל הסדר. הקבוצה קראה לישראל “ערימה מהבילה של ביוב שיש להיפטר ממנה בצורה נאותה”.

קורבין אמר לאחרונה שיש למגר את האנטישמיות הנתעבת. אך זה בדיוק מה שמאפיין את ההתבטאויות של אנשים שהוא מחובר אליהם.

למרות המאמרים הרבים שפורסמו בעניין האנטישמיות בלייבור, יש נושא אחד שכמעט ולא זכה לתשומת לב: טיוח האנטישמיות במפלגה. אפשר להתווכח האם מפלגת הלייבור מלאה בנציגים אנטישמיים אך אין ספק, עם זאת, שהמפלגה מלאה באנשים שמטייחים את האנטישמיות.

סקר שנערך בין חברי מפלגת הלייבור במרץ 2018 הראה ש- 47% חושבים שאנטישמיות היא בעיה אבל טענו שהבעיה יצאה מכלל פרופורציה ושהמטרה הייתה “לגרום נזק ללייבור ולג’רמי קורבין”. 30% מהנשאלים אמרו שאנטישמיות היא לא בעיה רצינית. 61% חשבו שקורבין מטפל כראוי בהאשמות. רק 33% חשבו שהוא לא מטפל בהם כמו שצריך.

מעשה טיוח חלקי של האנטישמיות על ידי הלייבור הייתה החקירה שעליה הורה קורבין בשנת 2016. החוקרת Shami Chakrabarti החלה את הדו”ח שלה בקביעה כי במפלגה אין אנטישמיות או כל צורה אחרת של גזענות. זאת הייתה טקטיקת דילול. אף אחד לא טען שיש גזענות במפלגה מעבר לאנטישמיות. Shami Chakrabarti רק הודתה באווירה “רעילה מדי פעם”.

מספר אישים בולטים ממפלגת הלייבור הכחישו או דחו בעקביות את חשיבות נושא האנטישמיות במפלגה. אחד מהם הוא לן מק’קלוסקי, ראש האיגוד המקצועי הגדול בבריטניה. ארגון זה הוא גם התורם הראשי למפלגה. אדם נוסף היא חברת פרלמנט של הלייבור, דיאן אבוט. מקום מיוחד בין המטייחים שמור לחבר הפרלמנט כריס וויליאמסון, שלקח על עצמו להגן על “הצהרת הביוב” של Jewdas. לאחרונה, הציע הבמאי הקיצוני קן לואך כי יש לפטר חברי פרלמנט מטעם מפלגת הלייבור שהצטרפו להפגנה האחרונה נגד האנטישמיות במפלגת הלייבור.

הטיעונים המשמשים לטיוח או לשלילת האנטישמיות במפלגת הלייבור הם בעלי אופי שונה. אם טקטיקה אחת לא משפיעה, המטייחים עוברים לאחרת. ניתן לסכם את הטיעונים האנטישמיים הקדומים במשפט אחד: “אנחנו אנטי-גזעניים ולכן אנחנו לא יכולים להיות אנטישמים”. באותה קטגוריה נמצאת הטענה שמבצעי האנטישמיות הם קורבנות של אלה שחושפים אותם. הגנה משותפת נוספת היא שהאשמות האנטישמיות הן מזימה של מתנגדי המפלגה שרוצים להשמיץ את קורבין. זה לא רלוונטי. מה שמניע את אלה שחושפים את האנטישמיות בלייבור, איננו משנה כהוא זה את מעשי השנאה.

טיעון נוסף הוא שהאנטישמיות של הלייבור אינה חדשה. זה נכון. נבחרי ציבור כבר השמיעו ביטויים קיצוניים של אנטישמיות בתקופה של קודמו היהודי של קורבין, אד מיליבנד. זה רק מוכיח כי חוסר טיפול בבעיה באותה עת הייתה טעות חמורה. טענת שווא נוספת היא שהאנטישמיות בלייבור מוגבלת למספר מועט של נבחרי המפלגה.

הודות לקרבה של קורבין עם אנטישמים ורצונם של חברי מפלגת הלייבור להגן על מנהיגם ומפלגתם, התפתח ספקטרום על הדרך בה ניתן לטייח את מה שצבוע בצבע שחור בוהק. חשיפת טקטיקות אלה מספקת תובנות נוספות לגבי מידת הבעייתיות של מפלגת הלייבור הבריטית. וזה עוד יותר חשוב כי מפלגת הלייבור עשויה לנצח בבחירות הקרובות לפרלמנט.

מעבר לכך, מסייעת חשיפת טכניקות הטיוח להבנת תהליכים דומים בחלקים אחרים של העולם המערבי, שבהם האנטישמיות פורחת.

ד”ר מנפרד גרסטנפלד הוא יו”ר אמריטוס של המרכז לחקר ענייני ציבור בירושלים. המחבר קיבל את פרס מפעל חיים של כתב העת לחקר האנטישמיות, ואת פרס המנהיגות הבינלאומית של מרכז שמעון ויזנטל. הוא פרסם יותר מ -20 ספרים.