18-11-2005

הגדרת האנטישמיות על פי האיחוד האירופאי

מקור: CFCA


מטרת המסמך הזה היא לספק מדריך מעשי לזיהוי אירועים, איסוף נתונים ולסיוע ביישום ואכיפת חקיקה העוסקת באנטישמיות.

 

הגדרת עבודה: "אנטישמיות היא תפיסה מסוימת של יהודים, שיכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים. ביטויים מילוליים וגופניים של אנטישמיות מכוונים כלפי יחידים, יהודים או לא-יהודים, ו-או נגד רכושם, נגד מוסדות של קהילה יהודית ואתרים דתיים".

 

בנוסף לכך, ביטויים מעין אלה יכולים גם להיות מכוונים נגד מדינת ישראל, כשזו נתפסת כקולקטיב יהודי. לעתים קרובות, אנטישמיות מאשימה יהודים ברקימת מזימות כדי להזיק לאנושות, ולעתים קרובות נעשה בה שימוש כדי להטיל את האחריות על היהודים בגין כל מה שמשתבש. אנטישמיות באה לידי ביטוי בדיבור, בכתיבה, באופנים ויזואליים ובמעשים, ועושה שימוש בסטריאוטיפים אפלים ובקווי אופי שליליים.

 

דוגמאות עכשוויות של אנטישמיות בחיים הציבוריים, בתקשורת, בבתי-ספר, במקומות עבודה ובמרחבים דתיים יכולות לכלול את הנקודות הבאות – אם כי לא רק את הנקודות הבאות: 


קריאה, עזרה או הצדקת הרג יהודים או פגיעה בהם בשם אידיאולוגיה קיצונית או בשם ראייה דתית קיצונית

 

- התייחסויות השוללות מיהודים את אנושיותם, עושות להם ד-הומניזציה או מייחסות להם סטריאוטיפים כיחידים או כקשורים לעוצמה של היהודים כקבוצה – כמו, אם כי לא באופן בלעדי, המיתוס על מזימה יהודית עולמית לשלוט על התקשורת, הכלכלה, הממשלה או מוסדות אחרים של החברה

 

- האשמת היהודים כעם בהיותם אחראים למעשים שליליים, אמיתיים או מדומים, שבוצעו ע"י אדם יהודי אחד או קבוצה, או אפילו למעשים שבוצעו ע"י לא-יהודים

 

- הכחשת קיום, מטרת והמכניזם (למשל תאי-הגזים) של השמדת העם היהודי בידי גרמניה הנאצית, תומכיה ובני בריתה במהלך מלה"ע השנייה

 

- האשמת היהודים כעם, או את ישראל כמדינה, בהמצאת או הגזמת ממדי השואה

 

האשמת אזרחים יהודים, שאינם חיים בישראל, בהיותם נאמנים יותר למדינת ישראל או בהעדפת האינטרסים של היהודים ברחבי העולם על פני האינטרסים של המדינה בה הם חיים

 

דוגמאות לדרכים שבהן אנטישמיות יכולה לבוא לידי ביטוי ביחס למדינת ישראל יכולות לכלול: 


- הכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, בין היתר באמצעות הטענה שקיומה של מדינת ישראל היא יוזמה גזענית

 

- יישום סטנדרטים כפולים כלפי ישראל בדרישה ממנה לנהוג באופן, שאינו צפוי או נדרש מכל אומה דמוקרטית אחרת

 

- שימוש בסמלים או בדימויים הקשורים לאנטישמיות הקלאסית (כמו למשל הטענה, שהיהודים הרגו את ישו או עלילות-דם) כדי לאפיין את ישראל או ישראלים

 

- השוואה בין מדיניותה העכשווית של ישראל לבין זו של הנאצים

 

- ראייה קיבוצית של היהודים כאחראים לפעולותיה של מדינת ישראל

 

עם זאת, ביקורת כלפי ישראל הדומה לזו המופנית כלפי כל מדינה אחרת אינה יכולה להיתפס כאנטישמית.

 

פעולות אנטישמיות הן פליליות כאשר הם מוגדרות כך על פי החוק (למשל כמוגדר במספר ארצות: הכחשת השואה או הפצת תעמולה אנטישמית). פעולות פליליות הן אנטישמיות כאשר מטרות התקיפה, באם הם אנשים או רכוש כמו בנינים, בתי ספר, מקומות פולחן ובתי קברות נבחרים ע"י התוקפים כי הם, או נתפסים כיהודיים או קשורים ליהודים. אפליה אנטישמית היא מניעת הזדמנות שווה ליהודים.

 

שפות נוספות

čeština  български  Bosanski  الْعَرَبيّة  Ελληνικά  Eesti keel  Deutsch  

Dansk  Français  فارسی  Español  Latviešu  valoda  Italiano  Hrvatski

Magyar  Norsk  Nederlands  Lietuvių  Română  Português  Polski  Монгол

Svenska  Srpski  Suomi  Русский  Українська  Türkçe