30-07-2013

טקטיקות BDS - חרם, הימנעות מהשקעות ועיצומים

מקור: http://www.ngo-monitor.org/articles.php?cat_id=39&limit=0


תיאולוגיה אנטישמית


ההתקפות על ישראל מצד קבוצות מתוך הכנסייה מכילות הדים של אנטישמיות תיאולוגית קלסית ובמיוחד תיאולוגית ההחלפה (supersessionism). ניתן לראות למשל את ההשוואה בין מצב הפלסטינים לסבלו של ישו או את ההתייחסות ל"שיטת הצליבה של ממשלת ישראל" - כתחייה של ההאשמה שהיהודים הרגו את ישו (רצח אל). נשמעים גם רמזים כי ישראל אינה הוגנת מטבעה והיא מתקיימת בניגוד לרצונו של אלוהים. ביטוי נוסף של תופעה זו הוא השימוש בכתבי הקודש כדי להכחיש את הקשר היהודי לארץ ישראל או כדי להדגיש את דחייתו של העם היהודי על ידי אלוהים.

 

אפרטהייד

ארגונים לא ממשלתיים מציגים בטעות את הסכסוך הישראלי ערבי כסכסוך המונע על ידי שנאה גזעית כנגד  הערבים, ולא כסכסוך המבוסס על טענות לאומיות וטריטוריאליות מתחרות. ההתייחסות לישראל כמדינת אפרטהייד באה לידי ביטוי בהחלטה של האו"ם ב- 1975 - "הציונות היא גזענות". המטרה היא ליצור חרם בינלאומי כפי שהיה בדרום אפריקה ולתאר את ישראל כמדינה מצורעת.

 

פעילות בקמפוסים


קמפיינים באוניברסיטאות הקוראות למשיכת השקעות ולחרם אקדמי יוצרות אווירה עוינת כלפי ישראל. במקרים בהם מעודדים משיכת השקעות, לובשת הקריאה על ידי קבוצות סטודנטים צורה של החלטה המבקשת להסיר חברות ישראליות מתיקי ההשקעות של אוניברסיטאות. תמיכה בחרם באה לידי ביטוי גם במהלך שבוע האפרטהייד הישראלי, בעצרות ובאירועים כגון מחסומים מדומים שמתעלמים מהתקפות טרור. BDS בקמפוס לובש לעתים קרובות חזות מכובדת והקפדה אינטלקטואלית כמו למשל כנסים פסיאודו אקדמיים שמקדמים אג'נדה אנטי ישראלית.

 

רשתות משותפות (קבוצות של הכנסייה).


כנסיות הפועלות להטלה חרם על ישראל זוכות לשיתוף פעולה מהפלסטינים אשר חולקים סדר יום דומה. לדוגמה, מסמך Kairo Palestine, שחובר על ידי איש דת פלסטיני וקורא לחרם נגד ישראל, אומץ בסולידריות על ידי כנסיות ברחבי העולם. הודעה זו הופצה גם על ידי נציגים מהכנסיות הפלסטיניות שמבקרים בכנסיות באמריקה, אירופה ובמקומות אחרים. פרט חשוב בטקטיקה הזאת הוא להאשים את ישראל במספרם ההולך ופוחת של נוצרים בגדה המערבית, תוך התעלמות מאלימות הפנים פלסטינית, מהתקפות מוסלמיות נגד נוצרים, וממספרם ההולך וגדל של נוצרים בישראל.

 

רשתות משותפות (איגודים)


פעילים מציגים את החרם כתמיכה בעובדים הפלסטינים ומנסים לגייס את קמפיינים בעד BDS באמצעות איגודי עובדים בינלאומיים. אך הם חרוצים יותר מעמיתיהם הפלסטינים שייפגעו באופן ישיר מההתקפות הכלכליות כנגד ישראל. סדר היום האנטי ישראלי של כמה איגודים כולל טענות שקריות כלפי איגוד העובדים הישראלי (ההסתדרות) וניסיונות להרחיק ישראלים מארגוני העובדים.

 

הפרעה לעסקים


הפעילים עוסקים בפעולות "ישירות" כנגד עסקים שלהם קשרים עם ישראל. טקטיקה נפוצה היא מחאות והפגנות הכוללות שירים וריקודים מביכים. המסר השלילי שמשדרת פעילות זו הוכיח את עצמו כלא מועיל: החנויות והסחורות הישראליות מקבלות יחסי ציבור בחינם וקטעי וידאו ומהדורות החדשות מראים פעילים קיצוניים שמתנכלים לעובדים ולקונים, דבר שמעורר דחייה אצל המשקיפים הניטראליים. קבוצות ויחידים פרו ישראליים הצליחו להילחם ביעילות בטקטיקה זו באמצעות "buy-cotts" המעודדים רכישה ממוקדת של סחורה ישראלית.

 

משטים


טקטיקה פוליטית זו שנערכת במסווה של זכויות אדם וסיוע הומניטארי, עוררה עימותים אלימים עם הצבא הישראלי המוצגים בתקשורת כאירועים אכזריים. בעוד משטים לעזה הן הגרסה המושמצת ביותר נעשה שימוש בטקטיקות דומות בהפגנות אלימות שבועיות ליד גדר ההפרדה.

 

רטוריקה של השואה


על ידי השוואת חיילים ישראליים ל"נאצים" ורצועת עזה ל"מחנה ריכוז" או "גטו", מבקשים הפעילים לתייג את ישראל כרשע וכמבצע רצח עם. השימוש ברטוריקה הזאת על מנת לעשות דמוניזציה ליהודים ולמדינה היהודית איננה מוסרית היות והיהודים היו הקורבן העיקרי של השואה. למעשה, היא פוגעת בהגדרה של האיחוד האירופי בנושא האנטישמיות – "להשוות בין המדיניות הישראלית העכשווית לזאת של הנאצים". הצהרות כגון "הקורבן הפך למקרבן" בלי להזכיר במפורש את השואה, הן לא פחות אכזריות. בדומה לכך, הטענה שהפלסטינים משלמים את המחיר על הפשעים האירופיים ממזערת את החשיבות של ישראל בהיסטוריה היהודית ונועדה לשלול את הלגיטימיות של הנוכחות היהודית בישראל.

 

משלחות לארץ הקודש


העניין שמעוררת ארץ הקודש וארץ התנ"ך הוא טבעי. עם זאת, טיולים רבים המאורגנים על ידי הכנסייה בישראל והגדה המערבית הם פוליטיים מאוד. בעת ביקור בבית לחם, הרלוונטית לנצרות, מודגשת ההשפעה של גדר ההפרדה על החיים של הפלסטינים מבלי לציין את הסיבה להקמתו כתוצאה מהתקפות טרוריסטיות מסיביות כנגד אזרחים בישראל. בדומה לכך, יכולות משלחות לעבוד עם פלסטינים עניים באזורים כפריים ולאמץ נרטיב המאשים את ישראל לבדה בצרות החברתיות וכלכליות באזור.

 

המשפט הבינלאומי


ארגונים לא ממשלתיים משתמשים ברטוריקה משפטית בינלאומית כדי להוסיף אמינות למטרות הפוליטיות שלהם. הם באופן שגרתי מעוותים את המשפט הבינלאומי הקיים ומנסים גם להמציא סטנדרטים חדשים במטרה להציג את ישראל כתוקפן וכאשם בפשעי מלחמה.

 

לוחמה משפטית


"לוחמה משפטית" היא הניצול לרעה של בתי משפט וגופים משפטיים בינלאומיים להטיל חרם ואמברגו על ישראל ולהתערב בקשרים הדיפלומטיים שלה. ארגונים לא ממשלתיים העוסקים בלוחמה משפטית מבקשים להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראליים בעוון פעילות נגד טרור; תביעות מוגשות נגד ממשלות וחברות המנהלות עסקים עם ישראל; הוקמה שדולה לניהול מאבקים נגד ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי; ופגיעה בלגיטימיות של בית המשפט העליון הישראלי.

 

מדינה אחת


פעילי BDS דוחים את הריבונות וזכויות ההגדרה העצמית של היהודים. על פי אידיאולוגיה שטנית זו, קיומה של ישראל היא איננה לגיטימית. לכן, הם מתנגדים לפיתרון הסכסוך על ידי "שתי מדינות", "מפת הדרכים" ו"יוזמת השלום הערבית". הם תומכים במדינה אחת פלסטינית ברחבי ישראל, בגדה המערבית ובעזה.

 

סמלים דתיים


קבוצות הכנסייה מתייחסות לעתים קרובות לסבלו של ישו ומציגים את הפלסטינים בדמותו של ישו. אחת הטענות היא כי באמצעות "הכיבוש", צולבים הישראלים את הפלסטינים. דוגמא אחרת היא חג המולד שבו מריה, יוסף וסצנת המולד מועברים לבית לחם של ימינו. בנוסף, משתמשות הכנסיות בשפה דתית, מוסרית ובאזכורים תנ"כיים על מנת לעשות דמוניזציה לישראל.

 

החלטות


פעילים רדיקליים הפועלים למען הטלת חרם על ישראל, יוצרים אשליה של תמיכה עממית וסולידריות רחבת היקף עם הפרויקטים שלהם בתחום. החלטות נגד ישראל מיוצגות לקהלים שאינם מודעים ואינם חשופים למורכבויות, כחשבון מעוות ופשטני של הסכסוך. השפה האנטי ישראלית מוסתרת לרוב בתוך רזולוציה רחבה, ורבים מחברי האיגוד אינם מודעים כלל להשלכות. למרות שהקולות בעד חרם סמליים, תיתכן פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל.

 

עצירת משלוחים


עובדי נמל סרבו לפרוק את המשלוחים של סחורות ישראליות, ונהגי משאיות יכולים לסרב להסיע אותם. מעשים אלה, כל עוד הם בודדים, לא יכולים להפריע בצורה משמעותית לסחר הישראלי. עם זאת, פעילי BDS מקווים לשכפל את החרם המוצלח של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, ולשבש לחלוטין את המשלוחים של מוצרים ישראליים.


האומות המאוחדות


ארגונים לא ממשלתיים זוכים להשתתף במסגרות האו"ם וביניהן המועצה לזכויות אדם, או אירועים הקשורים לוועידה "דרבן". הם מגישים דוחות כתובים ומשמיעים ההצהרות בעל פה בפני פורומים של האו"ם בהם הם מאשימים את ישראל בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות וקוראים להטלת סנקציות כלכליות ואחרות. בהקשר זה, הארגונים הלא הממשלתיים משתפים פעולה עם סדר היום האנטי הישראלי של הליגה הערבית וארגון וועידת האסלאם. הוועדה למימוש הזכויות הבלתי מעורערת של העם הפלסטיני היא גוף נוסף של האו"ם המשמש לדמוניזציה של ישראל.