25-10-2012

תופעת הדה-לגיטימציה בהקשר הכולל של היחס כלפי ישראל והעם היהודי

מקור: jppi


תא"ל (מיל.) מיכאל (מייק) הרצוג

 

רקע

ביטויי דה-לגיטימציה של מדינת ישראל היו מאז ומכבר. מאז הקמתה התמודדה מדינת ישראל עם חומת ניכור, אי הכרה ודה-לגיטימציה בעיקר מצד שכנותיה, וחתרה למוסס ולמוטט חומה זו באמצעות עוצמה והרתעה צבאיים משולבים בחיפוש שלום מדיני ותוך הישענות על הגיבוי והסיוע המעצמתי של ארה"ב. מדיניות זו הצליחה חלקית; היא תרמה לקבלת ישראל כעובדה מוגמרת בקרב רוב מדינות האיזור, אף כי לא לקבלה ולהפנמה של הלגיטימיות שלה כמדינת הלאום של העם היהודי. במישור הבינלאומי, זכותם של היהודים למדינה הוכר על ידי חבר הלאומים והאומות המאוחדות וצל אימי השואה תרם לקבלתה של ישראל כחברה לגיטימית במשפחת העמים.

 

אולם כחלוף שישה עשורים ויותר לקיום המדינה, נוצר רושם של היפוך מגמה לרעת ישראל. נדמה שהדה-לגיטימציה שלה מתפשטת והולכת, והופכת למגמה מעצימה העושה דרכה מהמזה"ת ומהשוליים אל מרכז במת השיח הבינלאומי. ניתן לראות קו מתפתח דמיוני הנמתח בין ועידת דרבן למלחמה בגזענות בשנת 2001,  אשר יוחדה להוקעת ישראל כגזענית, לבין דו"ח גולדסטון משנת 2009 אשר הרשיע את ישראל כאשמה בפשעי מלחמה בעזה ואשר ממשיך לעמוד על סדר יומו של האו"מ.

 

ביטוייה של התופעה רבים, כלי הפצתה מגוונים ולסכנותיה נחשפים הן ציבורים והן פרטים. השיח בנושא רווח בדעת הקהל הישראלית ויש לו כיום לא מעט הדים בתקשורת הבינלאומית; חדשות לבקרים מדווחת התקשורת על צעדי חרם כלכלי או אקדמי נגד ישראל וישויות ישראליות, על תביעות נגד ישראלים במדינות שונות בגין "פשעי מלחמה", על ביטולי הופעות של אמנים בינלאומיים בישראל, על השתקת דוברים ישראלים והורדתם מעל במות בינלאומיות ועוד. סקרי דעת קהל באירופה, מצביעים על ירידה רצופה ומשמעותית בדימוי של ישראל. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אף הכליל את הדה-לגיטימציה,  בנאום שנשא לפני כשנה, במניין שלושת האיומים האסטרטגיים המרכזיים להם נתונה ישראל לדעתו, לצד פרוייקט הגרעין האיראני והפרוליפרציה של נשק תלול מסלול באזורנו.

 

בד בבד, אנו עדים לתופעות מסוכנות של דה-לגיטימציה של העם היהודי ושל הקשר בינו לבין מדינת ישראל. ברי כי אין חפיפה מלאה בין "היחס כלפי ישראל" לבין "היחס כלפי העם היהודי". עם זאת, קיים קשר משמעותי בין השניים שכן הדיון בשאלת הלגיטימציה של ישראל נוגע במהותו בשאלות כגון היש הצדקה לקיום מדינת לאום לעם היהו